שינויים

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהולמים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנאנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן  הוגים [[פזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך)  

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהולמים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנאנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן  הוגים [[פזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך)  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסיה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ואו בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

   

   

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנות 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנות 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המורים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו קלאסית.

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המורים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו קלאסית.

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה כמו מחירים, תשו/אות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[ראציונאליזם|ראציונליות]] או ב[[ראציונליות חסומה|העדר ראציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]].

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[ראציונאליזם|ראציונליות]] או ב[[ראציונליות חסומה|העדר ראציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]].

==ראו גם==

==ראו גם==