שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ואו" ב־"ו/או"
שורה 17: שורה 17:  
הפרסום האקדמי הראשון אודות טביעת רגל אקולוגית בוצע על ידי [[ויליאם ריס]] בשנת 1992.<ref>Rees William E. [http://eau.sagepub.com/content/4/2/121 Ecological footprints and appropriated carrying capacity: what urban economics leaves out],'''Environment and Urbanisation''', October 1992 , volume 4,issue 2, pages 121–130</ref> המושג של טביעת רגל אקולוגית ושיטת החישוב שלו פותחה במסגרת עבודת הדוקטורט של מתיס ווקרנגל (Mathis Wackernagel) תחת הנחייתו של ריס, ב-University of British Columbia, וונקובר, קנדה בשנים 1990-1994.<ref>Wackernagel, M. [https://circle.ubc.ca/bitstream/handle/2429/7132/ubc_1994-954027.pdf?sequence=1 Ecological Footprint and Appropriated Carrying Capacity: A Tool for Planning Toward Sustainability] School of Community and Regional Planning. The University of British Columbia, Vancouver, Canada, 1994</ref>. בתחילה קראו החוקרים למדד יכולת נשיאה מותאמת ("appropriated carrying capacity") כדי להפוך את מושג לקליט ומובן יותר ריס הגה את השם "טביעת רגל אקולוגית". בשנת 1996 פסרמו ריס ו-ווקרנגל את הספר "טביעת הרגל האקולוגית: צמצום ההשפעה של בני האדם על כדור הארץ." כיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, לבצע הערכות תקופתיות לשם השוואה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן וכלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל.  
 
הפרסום האקדמי הראשון אודות טביעת רגל אקולוגית בוצע על ידי [[ויליאם ריס]] בשנת 1992.<ref>Rees William E. [http://eau.sagepub.com/content/4/2/121 Ecological footprints and appropriated carrying capacity: what urban economics leaves out],'''Environment and Urbanisation''', October 1992 , volume 4,issue 2, pages 121–130</ref> המושג של טביעת רגל אקולוגית ושיטת החישוב שלו פותחה במסגרת עבודת הדוקטורט של מתיס ווקרנגל (Mathis Wackernagel) תחת הנחייתו של ריס, ב-University of British Columbia, וונקובר, קנדה בשנים 1990-1994.<ref>Wackernagel, M. [https://circle.ubc.ca/bitstream/handle/2429/7132/ubc_1994-954027.pdf?sequence=1 Ecological Footprint and Appropriated Carrying Capacity: A Tool for Planning Toward Sustainability] School of Community and Regional Planning. The University of British Columbia, Vancouver, Canada, 1994</ref>. בתחילה קראו החוקרים למדד יכולת נשיאה מותאמת ("appropriated carrying capacity") כדי להפוך את מושג לקליט ומובן יותר ריס הגה את השם "טביעת רגל אקולוגית". בשנת 1996 פסרמו ריס ו-ווקרנגל את הספר "טביעת הרגל האקולוגית: צמצום ההשפעה של בני האדם על כדור הארץ." כיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, לבצע הערכות תקופתיות לשם השוואה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן וכלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל.  
   −
נכון לשנת 2013 טביעת רגל אקולוגית היא כלי מדידה המשמש מספר גופים לאומיים, בינלאומיים ותת-לאומיים לשם הערכת ההשפעה הסביבתית. רשת המחקר של טביעת הרגל האקולוגית מעורבת עם 35 מדינות ברחבי העולם, וב-4 מדינות (פילפינים, אינזונזיה, אקוודור ואיחוד האמירויות) יש שיתוף פעולה עם הממשלה לשיתוף של הכלי במחקר לאומי. שת"פ קיים גם ברמות אחרות כמו סוכנות הסביבה או סוכנות הפיתוח של ארגון האומות המאוחדות, איזורים של סוכנות הסביבה של ארה"ב, מדינת מרלינד, ועוד. כמו כן התוכנית משתפת פעולה עם גופים פיננסים כמו הבנק של ניו זלינד, או בלומברג כדי להכניס את הערכה של טביעת הרגל האקולוגית לפרוייקטים הדורשים הלוואות. מעל מיליון אנשים חישבו את טביעת הרגל האקולוגית האישית שלהם באמצעות מחשבון ונכתבים מאמרים אקדמיים הנוגעים למדידה.<ref name="network2013">[http://www.footprintnetwork.org/images/article_uploads/GFN_AR_2013_final.pdf GLOBAL FOOTPRINT NETWORK, ANNUAL REPORT 2013]</ref>
+
נכון לשנת 2013 טביעת רגל אקולוגית היא כלי מדידה המשמש מספר גופים לאומיים, בינלאומיים ותת-לאומיים לשם הערכת ההשפעה הסביבתית. רשת המחקר של טביעת הרגל האקולוגית מעורבת עם 35 מדינות ברחבי העולם, וב-4 מדינות (פילפינים, אינזונזיה, אקוודור ואיחוד האמירויות) יש שיתוף פעולה עם הממשלה לשיתוף של הכלי במחקר לאומי. שת"פ קיים גם ברמות אחרות כמו סוכנות הסביבה או סוכנות הפיתוח של ארגון האומות המאוחדות, איזורים של סוכנות הסביבה של ארה"ב, מדינת מרלינד, ועוד. כמו כן התוכנית משתפת פעולה עם גופים פיננסים כמו הבנק של ניו זלינד, או בלומברג כדי להכניס את הערכה של טביעת הרגל האקולוגית לפרוייקטים הדורשים הלוו/אות. מעל מיליון אנשים חישבו את טביעת הרגל האקולוגית האישית שלהם באמצעות מחשבון ונכתבים מאמרים אקדמיים הנוגעים למדידה.<ref name="network2013">[http://www.footprintnetwork.org/images/article_uploads/GFN_AR_2013_final.pdf GLOBAL FOOTPRINT NETWORK, ANNUAL REPORT 2013]</ref>
    
טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את ההבדלים בדפוסי צריכת משאבים בין אנשים שונים ובין אומות שונות. ארגונים [[סביבתנות|סביבתיים]] משתמשים במדד כדי לעידוד אנשים לשנות הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".
 
טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את ההבדלים בדפוסי צריכת משאבים בין אנשים שונים ובין אומות שונות. ארגונים [[סביבתנות|סביבתיים]] משתמשים במדד כדי לעידוד אנשים לשנות הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".
שורה 33: שורה 33:  
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקולוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   
 
אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקולוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   
   −
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  
+
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ו/אולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  
    
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
 
הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
שורה 95: שורה 95:  
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שוויץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שוודיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורבגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  
 
ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שוויץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שוודיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורבגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  
   −
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסיה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסיה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורבגיה]], קנדה ואוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
+
עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסיה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ו/אוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסיה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורבגיה]], קנדה ו/אוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.
    
==שימוש פוליטי וחינוכי==  
 
==שימוש פוליטי וחינוכי==  
שורה 127: שורה 127:  
גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). עם כי טענה זו קיימת גם לגבי מדדים אחרים, וניתן לשפר את הדיוק על ידי מחקרים נוספים.  
 
גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). עם כי טענה זו קיימת גם לגבי מדדים אחרים, וניתן לשפר את הדיוק על ידי מחקרים נוספים.  
   −
המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של [[אדמה]]: [[יער]] משמש כקולט [[פחמן דו חמצני]] מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון.  
+
המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של [[אדמה]]: [[יער]] משמש כקולט [[פחמן דו חמצני]] מהאטמוספירה, ו/אותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון.  
    
בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון.  
 
בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון.  

תפריט ניווט