שינויים

יש מספר סיבות פיננסיות הגורמות לכך שיש ביקוש גדול לדירות.  

יש מספר סיבות פיננסיות הגורמות לכך שיש ביקוש גדול לדירות.  

====חוסר אטרקטביות של אפיקי השקעה אחרים ====

====חוסר אטרקטביות של אפיקי השקעה אחרים ====

אזרח ישראלי שהרוויח כסף או שלקח הלוואה, יכול לבחור להשקיע אותו במספר אפיקי השקעה - לקנות [[מניות בבורסה]], לקנות אג"ח מדינה או קונצרני, לשים את הכסף בבנק או בתוכנית חסכון ולקבל ריבית, (שבתורם יתנו הלוו/אות או ישקיעו בעצמם - דבר שמחזיר אותנו לאפיקי ההשקעה האחרים).  

אזרח ישראלי שהרוויח כסף או שלקח הלוואה, יכול לבחור להשקיע אותו במספר אפיקי השקעה - לקנות [[מניות בבורסה]], לקנות אג"ח מדינה או קונצרני, לשים את הכסף בבנק או בתוכנית חסכון ולקבל ריבית, (שבתורם יתנו הלוואות או ישקיעו בעצמם - דבר שמחזיר אותנו לאפיקי ההשקעה האחרים).  

האפיקים של השקעות בבורסה ושל החזקת הכסף כפקדון בבנק הם לא יעילים בישראל. [[בנקאות בישראל|שני בנקים גדולים]] ([[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]) [[אוליגופול|שולטים במעל 60% משוק הבנקאות]] וגורמים לכך שאין תחרות, כך חסכון בבנק הוא אפיק השקעה לא משתלם במיוחד.  

האפיקים של השקעות בבורסה ושל החזקת הכסף כפקדון בבנק הם לא יעילים בישראל. [[בנקאות בישראל|שני בנקים גדולים]] ([[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]) [[אוליגופול|שולטים במעל 60% משוק הבנקאות]] וגורמים לכך שאין תחרות, כך חסכון בבנק הוא אפיק השקעה לא משתלם במיוחד.  

האפיק של השקעה בבורסה או בקרן השקעות בעייתי בישראל בגלל ריכוזיות [[שוק ההון בישראל]]. בעלי השליטה בחברות ממנים [[דירקטורים צולבים]], לוקחים הלוו/אות ב[[מינוף פיננסי|מינוף גבוה]] (ובשנים האחרונות לא מהססים לא להחזיר את הכסף לציבור - ראו מקרה טאו), ומגלגלים את העלויות שלהם על החוסכים הקטנים ועל מי שמשקיע את כספו דרך קרנות הפנסיה וקרנות. ברוקרים ומנהלים של קרנות נאמנות ו[[פנסיה בישראל|פנסיה]] מקורבים אף הם לצלחת וגורמים לכך שגם מי שמושקע בבורסה דרך קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו , מפסיד כסף רב לטובת בעלי ההון. בנוסף עמלות הניהול בקרנות גבוהות מאד וגורמות לכדאיות נמוכה יותר של השקעות כאלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.662635] [http://www.themarker.com/markerweek/1.662656]

האפיק של השקעה בבורסה או בקרן השקעות בעייתי בישראל בגלל ריכוזיות [[שוק ההון בישראל]]. בעלי השליטה בחברות ממנים [[דירקטורים צולבים]], לוקחים הלוואות ב[[מינוף פיננסי|מינוף גבוה]] (ובשנים האחרונות לא מהססים לא להחזיר את הכסף לציבור - ראו מקרה טאו), ומגלגלים את העלויות שלהם על החוסכים הקטנים ועל מי שמשקיע את כספו דרך קרנות הפנסיה וקרנות. ברוקרים ומנהלים של קרנות נאמנות ו[[פנסיה בישראל|פנסיה]] מקורבים אף הם לצלחת וגורמים לכך שגם מי שמושקע בבורסה דרך קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו , מפסיד כסף רב לטובת בעלי ההון. בנוסף עמלות הניהול בקרנות גבוהות מאד וגורמות לכדאיות נמוכה יותר של השקעות כאלה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.662635] [http://www.themarker.com/markerweek/1.662656]

האפיקים שנשאר פתוחים בפני משקיע ישראלי הם השקעה במניות בחו"ל, השקעה בסחורות, והשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. השקעה בחו"ל בנדל"ן או במניות דורשת מעקב וידע, וחשופה לשינויים בשער המטבע. השקעה בסחורות היא רבת סיכונים. יחסית לעמיתיו בחו"ל, הגיוני שהחוסך הישראלי ישקיע יותר בשוק הנדל"ן, מה גם שבגלל הסיבות האחרות (גידול אוכלוסיה וספקולציה של שאר המשקיעים בתחום) יש עליה רבת שנים במחירי הדירות בעיקר במרכז הארץ. השקעת היתר בנדל"ן תורמת לעליית הביקוש לנדל"ן ולכן מובילה לעלייה נוספת במחירי הדירות.

האפיקים שנשאר פתוחים בפני משקיע ישראלי הם השקעה במניות בחו"ל, השקעה בסחורות, והשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. השקעה בחו"ל בנדל"ן או במניות דורשת מעקב וידע, וחשופה לשינויים בשער המטבע. השקעה בסחורות היא רבת סיכונים. יחסית לעמיתיו בחו"ל, הגיוני שהחוסך הישראלי ישקיע יותר בשוק הנדל"ן, מה גם שבגלל הסיבות האחרות (גידול אוכלוסיה וספקולציה של שאר המשקיעים בתחום) יש עליה רבת שנים במחירי הדירות בעיקר במרכז הארץ. השקעת היתר בנדל"ן תורמת לעליית הביקוש לנדל"ן ולכן מובילה לעלייה נוספת במחירי הדירות.