שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''חשיבה מערכתית''' (Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של מערכות כיחידה שלמה. היא כוללת לימוד של דברים באופן הוליסטי, במקום להשתמש רק בטכניקות רדוקציוניות. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטרקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. | + | '''חשיבה מערכתית''' (Systems thinking) או חשיבה דרך מערכות, כרוכה בשימוש בטכניקות שונות למחקר של מערכות כיחידה שלמה. הגישה המערכתית היא במובן מסויים ניגוד לגישה הרדוקציוניסטית מכיוון שהיא גורסת שלא ניתן להבין מערכת רק ע"י הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. היא שואפת להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטרקציות והתהליכים בין המרכיבים של ה"מערכת" השלמה. חשיבה מערכתית יכולה לסייע למנוע את אפקט הסילו, שבו מחסור בתקשורת מארגנת יכולה לגרום לשינוי באזור אחד של המערכת להשפיע באופן מזיק על אזור אחר של המערכת. שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית. |
| | | |
− | הבעייה המרכזית במערכות מורכבות היא שהן אינן לינאריות - ז"א שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד.
| + | הקושי הגדול בהבנת ב[[מערכות מורכבות]] היא שהן אינן לינאריות - ז"א שינוי קטן באחד הפרמטרים יכול לגרור שינוי גדול במערכת כולה. עקב כך ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד. |
| | | |
| הוגים מערכתיים חושבים כי: | | הוגים מערכתיים חושבים כי: |
| *"מערכת" הינה יישות שלמה דינאמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית. | | *"מערכת" הינה יישות שלמה דינאמית ומורכבת, המבצעת אינטראקציות כיחידה מבנית תפקודית. |
| *מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת. | | *מידע זורם בין האלמנטים השונים המרכיבים את המערכת. |
− | *מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה | + | *מערכת הינה קהילה הנמצאת בתוך סביבה. |
| *מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות. | | *מידע זורם מ- ואל הסביבה העוטפת דרך קרומים מוליכים למחצה או דרך גבולות. |
− | *מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית. | + | *מערכות מורכבות לרוב מיישויות המחפשות שיווי משקל, אבל יכולות לחוות התנהגות תנודתית, כאוטית, או עליה\ ירידה מעריכית. |
| + | * למערכת יכולות להיות מס' נקודות של שיווי משקל, אשר היא נעה בינהן באופן רציף. |
| + | |
| + | ==מקורות החשיבה המערכתית== |
| + | הראשון שזיהה את הצורך בדרך הסתכלות שונה על מערכות היה [http://en.wikipedia.org/wiki/Bertalanffy ברנטלפיי] שהיה ביולוג. הוא פיתח את תורות המערכות הכללית, אשר היוותה בסיס להתפתחות החשיבה המערכתית. |
| | | |
| ==מה היא מערכת== | | ==מה היא מערכת== |
| | | |
− | מערכת (system) היא כל קבוצה של חלקים שיש ביניהם תלות הדדית או שהם משפיעים זה על זה באופן זמני. חלקים (parts) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. | + | מערכת היא אוסף של גורמים (Parts,Components) המקיימים בינהם קשרי גומלין. רכיבי המערכת קשורים האחד לשני ברשת של קשרים ומשפיעים האחד על השני כולם בו זמנית. חלקים (Parts,Components) יכולים להיות מערכות בעצמם ומורכבים ממערכות אחרות, כשם שמערכות הינן בדרך כלל חלקים או רכיבים של מערכות אחרות. מערכת פתוחה היא מערכת אשר צורכת אנרגיה (או חומר) באופן קבוע מסביבתה לצורך קיומה. |
| + | |
| + | ===הגחה (Emergence)=== |
| + | המאפיין העיקרי של מערכות הוא תופעת ההגחה (Emergence). כאשר מתבוננים ברמה מסויימת של המערכת רואים את הקשרים הספציפיים בין מרכיבי המערכת באותה רמה. אולם כאשר מתבוננים ברמה יותר גבוה של המערכת ניתן להבחין בתופעות אשר אינן נובעות במישרין מהתנהגות הרכיבים במערכת אלא מקשרי הגומלין בינהם. |
| + | דוגמאות לתופעה של הגחה: |
| + | *כאשר מחממים תחתית של צנצנת מלאה במים, מולקולות המים החמות שבתחתית עולות כלפי מעלה והמולקולות הקרות שברא הצנצנת יורדות למטה, כל זה ללא סדר מסויים. מעבר להפרש טמפ' מסויים בין תחתית הצנצנת לחלק העליון שלה, נוצרים בתוך הצנצנת זרמי מים בצורת מס' מנסרות משושות צמודות זו לזו. המים החמים עולים במרכז המנסרה והמים הקרים יורדים בדפנות המנסרה. |
| + | *כל התאים המרכיבים את הפרח אינם יוצרים את יכולת הרבייה שלו. אוסף התכונות הבדידות שלהם (צבע, מטען גנטי, ריח וכו') אינו יוצר את התופעה הקרוייה 'פרח'. התכונות הנוגעות לקשרים בינהם ואל גורמים חיצוניים למערכת הפרח (הצורה בה הם מסודרים, סביבת החומציות שהם יוצרים, '''דוגמאות''' הצבע שלהם וכושר הראייה של החרקים וכו') יוצרים את התפקוד של הפרח ואת היכולת שלו לשמש כאבר רבייה. |
| + | *התכונות של תווי מוסיקה אינן יוצרות מוסיקה טובה. התכונות הנוגעות לקשרים בניהם ביצירה ספציפית: היחסים בין גבהי התווים ובין זמנים ומשכי הופעתם (הרמוניה), גווני הצליל, מבנה היצירה וכו', הם היוצרים מוסיקה טובה. |
| + | |
| + | ===ייחודיות (ספציפיות) של מערכת=== |
| + | אין שתי מערכות זהות. לכל מערכת המאפיינים שלה, וקשרים פנימיים שונים. כל מערכת נטועה בהקשר (קונטקסט) אחר ובקשרים ספציפיים עם סביבתה. גם שתי מערכות הנראות דומות מאוד אינן זהות. שני בני אדם אינם זהים. שני יערות מחט אינם זהים. שתי מושבות צפרדעים אינם זהות. שתי חנויות של סטארבקס אינן זהות וכו'. |
| | | |
− | שיטות של חשיבה מערכתית יכולות לשמש כדי לחקור כל סוג של מערכת – טבעית, מדעית, אנושית, או קונספטואלית.
| + | ===גבולות המערכת=== |
| + | קיים קושי גדול לקבוע היכן מתחילה ומסתיימת מערכת. קושי זה נובע מכך שקשה לעשות הבחנה איכותית בין קשרים פנימיים של המערכת לבין קשרים עם הסביבה. נוח לתחום מערכת ע"י מציאת מערכת דומה והגדרת כטיפוס אופייני: |
| + | *מחלקה בצבא. |
| + | *תא בגוף. |
| + | *צוות פיתוח בחברה. |
| + | עקב כך, קביעת גבולות המערכת היא מאוד שרירותית. לכן הגבול שאנו מציבים למערכת צריך לעמוד לבירור מתמיד על ידינו, כדי למנוע מצב שבו אנו נשענים על תחימה שאיננה מסייעת לנו להבין את המערכת בה אנו עוסקים, ואף מונעת מאיתנו להבינה. |
| + | |
| + | ===קיברנטיקה=== |
| + | תחום המחקר העוסק בהבנת הקשרים הפנימיים של מערכת נקרא קיברנטיקה. אחת הטכניקות הבסיסיות של היא שירטוט של הקשרים המחזקים והמחלישים בתוך מערכת. כך ניתן ליצור [[לולאת משוב|לולאות משוב]]. לולאה יכולה להיות מחזקת או מאזנת. |
| | | |
| ===דוגמאות=== | | ===דוגמאות=== |
שורה 24: |
שורה 46: |
| התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ "מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות. | | התבוננות בדבר מה כשרשרת של מערכות קונספטואליות בהתאם לנקודות מבט מרובות. סופרמרקט יכול להיחשב כ "מערכת לעשיית רווחים" מנקודת המבט של המנהלים או הבעלים, כ"מערכת תעסוקה" מנקודת המבט של הצוות, וכ"מערכת קניות" או אולי "מערכת בידור" מנקודת המבט של הצרכנים. כתוצאה מחשיבה כזו, ניתן להגיע לתובנות חדשות לגבי האופן שבו עובד סופרמרקט, מה הבעיות שנובעות מכך, או כיצד שינויים במערכת אחת כזו יכולים להשפיע על מערכות אחרות. |
| | | |
− | למידע נוסף ראו – [[מערכות מורכבות]].
| + | ==מידע נוסף== |
− | | + | *[[מערכות מורכבות]]. |
− | מקור :
| + | *אתר מצויין באנגלית על חשיבה מערכתית וקיברנטיקה [http://pespmc1.vub.ac.be/DEFAULT.html Principia Cybernetica Web] |
− | | + | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_thinking חשיבה מערכתית- ויקיפדיה אנגלי] |
− | [http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_thinking חשיבה מערכתית- ויקיפדיה אנגלי] | + | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_theory תאוריה של מערכות ויקיפדיה אנגלי] |
− | ==ראו גם == | + | ===ספרים=== |
− | [http://en.wikipedia.org/wiki/Systems_theory תאוריה של מערכות ויקיפדיה אנגלי] | + | *[[רשת החיים (ספר)]] |
− | | + | *[http://www.amazon.com/gp/product/0385260954/qid=1149343471/sr=2-1/ref=pd_bbs_b_2_1/002-0063514-7245610?s=books&v=glance&n=283155 הארגון הלומד] ([http://en.wikipedia.org/wiki/The_Fifth_Discipline ויקיפדיה]) ספר טוב להתחלה אך קצת בעייתי - לוקה מאוד בחסר בהבנת הייחודיות של מערכות. |
| + | *[http://www.amazon.com/gp/product/0714642770/qid=1149343683/sr=2-1/ref=pd_bbs_b_2_1/002-0063514-7245610?s=books&v=glance&n=283155 התהוותה של מצוינות צבאית] (יש גם בעברית) - על יישום חשיבה מערכתית בתחום הצבאי. |
| [[קטגוריה:מערכות]] | | [[קטגוריה:מערכות]] |