שינויים

גם בתחום החברה והכלכלה נגלה שהמטען הערכי החיובי שמור בתקשורת לכל גילויי כלכלת השוק. זו מתוארת במונחים של דינאמיות וחופש: כלכלה חופשית, יוזמות שוויון הזדמנויות. פיטורים או דרדור תנאי העבודה מוצגים אף הם במונחים דינאמיים וחיוביים: גמישות, ניידות, התייעלות. חובת המדינה לאזרחיה, לעומת זאת, מוצגת במטעני הערכה שלילים: בזבוז, סרבול, אי יעילות, התערבות בכיסו של הפרט. ארגוני עובדים שמנסים להגן על זכויותיהם הם 'מאפיונרים' ו'פורעי חוק' ושביתות הן לרוב 'פרועות'.  

גם בתחום החברה והכלכלה נגלה שהמטען הערכי החיובי שמור בתקשורת לכל גילויי כלכלת השוק. זו מתוארת במונחים של דינאמיות וחופש: כלכלה חופשית, יוזמות שוויון הזדמנויות. פיטורים או דרדור תנאי העבודה מוצגים אף הם במונחים דינאמיים וחיוביים: גמישות, ניידות, התייעלות. חובת המדינה לאזרחיה, לעומת זאת, מוצגת במטעני הערכה שלילים: בזבוז, סרבול, אי יעילות, התערבות בכיסו של הפרט. ארגוני עובדים שמנסים להגן על זכויותיהם הם 'מאפיונרים' ו'פורעי חוק' ושביתות הן לרוב 'פרועות'.  

בחירת המילים קובעת, לא רק את המטען הערכי, היא עשויה לקבוע ישירות את המסגרת שלתוכה אנו ממפים את האירוע, או את מעמדו החוקי. דוגמא לכך היא כיסוי חטיפתו של השיח עובייד באוגוסט 89' שהפכה בהדרגה מחטיפה למעצר. תזכורת על האירוע: " ביום ו' ... הגיע כוח קטן מיחידה מובחרת במסוק לערוץ ואדי ליד הכפר הגדול גי'בשית ... החיילים עשו את דרכם בחסות החשיכה לביתו של המנהיג השיעי... מספר חיילים מצוידים באקדחים נכנסו פנימה, חפתו את אשתו ועצרו את השיח ושני גברים שהיו בביתו. שכן שניסה להתערב בחטיפה נורה ונהרג..." ("הארץ", סכומי סוף השבוע, 2.8.89).

בחירת המילים קובעת, לא רק את המטען הערכי, היא עשויה לקבוע ישירות את המסגרת שלתוכה אנו ממפים את האירוע, או את מעמדו החוקי. דוגמא לכך היא כיסוי חטיפתו של השיח עובייד באוגוסט 89' שהפכה בהדרגה מחטיפה למעצר. תזכורת על האירוע: " ביום ו' ... הגיע כוח קטן מיחידה מובחרת במסוק לערוץ ואדי ליד הכפר הגדול ג'יבשית ... החיילים עשו את דרכם בחסות החשיכה לביתו של המנהיג השיעי... מספר חיילים מצוידים באקדחים נכנסו פנימה, חפתו את אשתו ועצרו את השיח ושני גברים שהיו בביתו. שכן שניסה להתערב בחטיפה נורה ונהרג..." ("הארץ", סכומי סוף השבוע, 2.8.89).

בכיסוי הראשון של האירוע משתמש "הארץ" במונח 'חטיפה' אפילו בכותרת הידיעות: " כל הסיכונים שבחטיפה הוצגו בפני חברי הקבינט" (שם) . "כך התבצעה החטיפה" (שם). במאמרי המערכת בשבוע הראשון מתייצב "הארץ" באופן נחרץ לצד החלטת החטיפה, אך עדיין קורא לאירוע בשמו: ".. הארגון הרצחני [החיזבאללה] נאחז בחטיפתו של השייח עבד אל כארים עובייד בידי קומנדו של צה"ל.." אך כעבור מספר ימים, נעלמת המלה 'חטיפה' מהשיח הציבורי ומוחלפת ב'מעצר'. שימו לב ללשונו הפתלתלה של מאמר המערכת של "הארץ", הממשיך להגן על הממשלה לנוכח הביקורת הבינלאומית הנוקבת:  "למרות כל זאת הטיח גולדינג [תת מזכיר האו"מ] את האשמותיו בישראל. בעת שנפגש עם שר הביטחון יצחק רבין טרח למתוח בשם מזכיר האו"מ, ביקורת על מעצרו של שייח עובייד ע"י צה"ל והעברתו לישראל." ("הארץ" סכומי סוף השבוע, 9.8.89)

בכיסוי הראשון של האירוע משתמש "הארץ" במונח 'חטיפה' אפילו בכותרת הידיעות: " כל הסיכונים שבחטיפה הוצגו בפני חברי הקבינט" (שם) . "כך התבצעה החטיפה" (שם). במאמרי המערכת בשבוע הראשון מתייצב "הארץ" באופן נחרץ לצד החלטת החטיפה, אך עדיין קורא לאירוע בשמו: ".. הארגון הרצחני [החיזבאללה] נאחז בחטיפתו של השייח עבד אל כארים עובייד בידי קומנדו של צה"ל.." אך כעבור מספר ימים, נעלמת המלה 'חטיפה' מהשיח הציבורי ומוחלפת ב'מעצר'. שימו לב ללשונו הפתלתלה של מאמר המערכת של "הארץ", הממשיך להגן על הממשלה לנוכח הביקורת הבינלאומית הנוקבת:  "למרות כל זאת הטיח גולדינג [תת מזכיר האו"מ] את האשמותיו בישראל. בעת שנפגש עם שר הביטחון יצחק רבין טרח למתוח בשם מזכיר האו"מ, ביקורת על מעצרו של שייח עובייד ע"י צה"ל והעברתו לישראל." ("הארץ" סכומי סוף השבוע, 9.8.89)