שורה 1: |
שורה 1: |
| [[Image:Veblen3a.jpg|thumb|right|200px|[[Norwegian people|Norwegian]]-[[United States|American]] [[economist]] and [[sociologist]] Thorstein Veblen]] | | [[Image:Veblen3a.jpg|thumb|right|200px|[[Norwegian people|Norwegian]]-[[United States|American]] [[economist]] and [[sociologist]] Thorstein Veblen]] |
| | | |
− | '''טורסטין בונדי וובלן''' (1857-1929) היה כלכלן וסוציולוג ממוצע אמריקני-נרווגי. | + | '''תורסטיין בונדי ובלן''' (1857-1929) היה כלכלן וסוציולוג ממוצע אמריקני-נרווגי. |
| | | |
− | וובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד וובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסטית ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסטית קורנל ובקולג של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1989), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation).
| + | ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסטית ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסטית קורנל ובקולג של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1989), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation). |
| | | |
| | | |
− | הקריירה של טורסטין וובלן החלה תוך כדי הצמיחה של הדיסיפלינות [[אנתרופולוגיה]] [[סוציולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]]. הוא טען כי הכלכלה מעוצבת באופן בלתי נמנע על ידי התרבות וכי לא ניתן למצוא שום "טבע אדם" אוניברסלי שיסביר את מגוון הנורמות וההתנהגויות שנגתלו על ידי המדע החדש של האנתרופולוגיה. | + | הקריירה של תורסטיין ובלן החלה תוך כדי הצמיחה של הדיסיפלינות [[אנתרופולוגיה]] [[סוציולוגיה]] ו[[פסיכולוגיה]]. הוא טען כי הכלכלה מעוצבת באופן בלתי נמנע על ידי התרבות וכי לא ניתן למצוא שום "טבע אדם" אוניברסלי שיסביר את מגוון הנורמות וההתנהגויות שנגתלו על ידי המדע החדש של האנתרופולוגיה. |
| | | |
| | | |
− | אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". וובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", | + | אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", |
− | נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטטוס או מעמד (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האניסטרומנטלים (כלומר טכנולוגיים)של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת) ההיבט הטקסי התייחס לעבר כשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצעות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הוובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של תאוריית הערך האינסטרומנטלית של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לוובלן היכרות קצרה באוניברסטית שיקגו. | + | נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטטוס או מעמד (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האניסטרומנטלים (כלומר טכנולוגיים)של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת) ההיבט הטקסי התייחס לעבר כשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצעות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של תאוריית הערך האינסטרומנטלית של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסטית שיקגו. |
| | | |
− | '''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה אלטרנטיבי לתאוריות הנאו קלאסיות השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של וובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית. | + | '''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה אלטרנטיבי לתאוריות הנאו קלאסיות השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית. |
− | אי אפשר להבין את עבודותיו וובלן מבלי לתפוס כי הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה שלהן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. | + | אי אפשר להבין את עבודותיו ובלן מבלי לתפוס כי הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה שלהן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. |
| פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20. | | פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20. |
| | | |