שינויים

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסיה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.  

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסיה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.  

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ואו בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).   

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולוגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ואו בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).   

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

'''זהירות טכנולוגית''' הוא זרם מחשבה הדוגל ב[[עקרון הזהירות המונעת]] - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולגיות שונות.  

'''זהירות טכנולוגית''' הוא זרם מחשבה הדוגל ב[[עקרון הזהירות המונעת]] - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולוגיות שונות.  

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינרטסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינרטסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.