שורה 84: |
שורה 84: |
| | | |
| ==הויכוח על צמיחה כלכלית ותחליפיות הון== | | ==הויכוח על צמיחה כלכלית ותחליפיות הון== |
− | [[קובץ:Prosperity-without-growth.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "[[שגשוג ללא צמיחה]]" של [[טים ג'קסון]]. ג'קסון משתמש בפירוק [[i=PAT]] כדי להראות שאסטרטגית [[צמיחה ירוקה]] או [[דה-קפלינג]] אינה עובדת וכי ספק אם היא תעבוד בעתיד, ולכן יש צורך ב[[כלכלת מצב יציב]] | + | [[קובץ:Prosperity-without-growth.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "[[שגשוג ללא צמיחה]]" של [[טים ג'קסון]]. ג'קסון משתמש בפירוק [[i=PAT]] כדי להראות שאסטרטגית [[צמיחה ירוקה]] או [[דה-קפלינג]] אינה עובדת וכי ספק אם היא תעבוד בעתיד, ולכן יש צורך ב[[כלכלת מצב יציב]]]] |
| | | |
| נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של [[פיתוח בר קיימא]] הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון ה[[דה-קפלינג]] כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח המנעות מפגיעה בסביבה. | | נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של [[פיתוח בר קיימא]] הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון ה[[דה-קפלינג]] כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח המנעות מפגיעה בסביבה. |
שורה 100: |
שורה 100: |
| בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע. | | בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע. |
| | | |
− | הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]]. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע [[דה-קפלינג]] אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא ב[[כלכלת מצב יציב]]. | + | הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]]. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע [[דה-קפלינג]] אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא ב[[כלכלת מצב יציב]]. |
| | | |
| ==מעריסה לעריסה== | | ==מעריסה לעריסה== |