שינויים

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו'  בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו'  בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה.  

* '''עצי תנועה''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכונון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות, לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז תל אביב ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישורוית בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''עצי תנועה''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכונון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות, לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז תל אביב ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישורוית בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האוווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים. הרחבת מספר הנתיבים למכוניות יוצרת יותר [[רעש]] וכך הרחוב פחות נעים להליכה ולמסחר, וכן היא הופכת את הרחוב לפחות בטוח ל[[הולכי רגל]] שכן על הולך הרגל לעבור יותר נתיבים. כמו כן ברחוב רחב יותר לנהגים יש נטיה טבעית לנסוע מהר יותר וגם דבר זה מסכן הולכי רגל ורוכבי אופניים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים. הרחבת מספר הנתיבים למכוניות יוצרת יותר [[רעש]] וכך הרחוב פחות נעים להליכה ולמסחר, וכן היא הופכת את הרחוב לפחות בטוח ל[[הולכי רגל]] שכן על הולך הרגל לעבור יותר נתיבים. כמו כן ברחוב רחב יותר לנהגים יש נטיה טבעית לנסוע מהר יותר וגם דבר זה מסכן הולכי רגל ורוכבי אופניים.