[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (לדוגמ מודל הצמיחה של סולו מ-1957). דבר זה גורם לערפול נוסף של התחום, ויוצר מראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997). תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "[[קיימות|קיימות חלשה]]" של הכלכלנים - הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי [[הון|ההון]] ישאר קבוע - כך נראה כאילו [[הון טבעי]] ו[[הון תעשייתי]] הם תחליפייים זה לזה. (Pearce et al., 1990) בספר [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] נותן דיילי נימוקים מדוע הון טבעי והון תעשייתי אינם תחליפיים אלא משלימים.
+
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (לדוגמ מודל הצמיחה של סולו מ-1957). דבר זה גורם לערפול נוסף של התחום, ויוצר מראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997). תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "[[קיימות|קיימות חלשה]]" של הכלכלנים - הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי [[הון|ההון]] ישאר קבוע - כך נראה כאילו [[הון טבעי]] ו[[הון תעשייתי]] הם תחליפיים זה לזה. (Pearce et al., 1990) בספר [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] נותן דיילי נימוקים מדוע הון טבעי והון תעשייתי אינם תחליפיים אלא משלימים.