שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) או '''אנרגיה אטומית''' היא שימוש ב[[אנרגיה]] הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. נכון לשנת 2012 מספקים [[כורי כוח גרעיניים]] האזרחיים, כ 5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם.<ref>[https://www.iea.org/publications/freepublications/publication/kwes.pdf Key World Energy Statistics 2012], [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], 2012</ref> | + | '''אנרגיה גרעינית''' (Nuclear power) או '''אנרגיה אטומית''' היא שימוש ב[[אנרגיה]] הנובע מ[[ביקוע גרעיני]] להפקת חום ו[[חשמל]]. נכון לשנת 2012 מספקים [[כורי כוח גרעיניים]] האזרחיים, כ-5.7% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13% מסך החשמל בעולם.<ref>[https://www.iea.org/publications/freepublications/publication/kwes.pdf Key World Energy Statistics 2012], [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], 2012</ref> |
| | | |
| עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור [[חשמל]]. בשנת 2013 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים ולא כולם מייצרים חשמל) שפועלים ב-31 מדינות,[http://www.iaea.org/pris/] כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים (ספינות מטוסים, צוללות) המשתמשים במנוע גרעיני. | | עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור [[חשמל]]. בשנת 2013 דווחה סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית על קיומם של 437 [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] (חלקם בלתי פעילים ולא כולם מייצרים חשמל) שפועלים ב-31 מדינות,[http://www.iaea.org/pris/] כמו כן נבנו מעל 150 כלי שייט גדולים (ספינות מטוסים, צוללות) המשתמשים במנוע גרעיני. |
שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ===פסולת רדיואקטיבית=== | | ===פסולת רדיואקטיבית=== |
− | לאחר השימוש באורניום במסגרת הכור הגרעיני, נוצר [[פלוטניום]] שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. מתקי גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיואקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיואקטיבית גבוה בכל שנה. | + | לאחר השימוש באורניום במסגרת הכור הגרעיני, נוצר [[פלוטניום]] שיכול לשמש לשם הכנת פצצה אטומית או לשם הכנת [[פצצה מלוכלכת]] - פצצה שתפזר [[זיהום רדיואקטיבי]] בלי הנזק של הפיצוץ האטומי עצמו. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיואקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיואקטיבית גבוהה בכל שנה. |
| | | |
| השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. | | השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. |
| | | |
− | חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. | + | חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו-0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. |
| | | |
− | אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת. | + | אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת. |
| | | |
| ===כריית האורניום=== | | ===כריית האורניום=== |
− | נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגריעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]]. | + | נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגרעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]]. |
| | | |
| ===תפעול הכור והפטרות ממנו=== | | ===תפעול הכור והפטרות ממנו=== |