שינויים

==היחס לעוני לעושר ולחמדנות==

==היחס לעוני לעושר ולחמדנות==

כדי להבין את חשיבות ההשקפה היהודית בנושאי עוני עושר ותענוג, יש לבחון ראשית את הרקע התרבותי ליחס של ה[[קפיטליזם]] לנושאים אלה. בנצרות, אחד מ"שבעת החטאים", הוא החמדנות. הנצרות הקתולית הדגישה את החשיבות של גמול בעולם הבא, כפרס על סגפנות ועוני בעולם הזה וראתה בעונג חטא. בניגוד לכך, התאולוגיה הפרוטסטנטית קידשה את החומרנות וטענה כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם. להשקפה זו השפעה חשובה על התרבות המערבית בת זמננו ועל ה[[קפיטליזם]], שבו צבירת עושר היא מטרה בפני עצמה, והוכחה לכך שאתה תורם ל[[רווחה חברתית|רוווחה החברתית]] ומקבל על כך גמול. בתאוריה, תומכי הקפיטליזם מניחים שכל העסקאות צריכות להעשות ללא כפייה וללא [[השפעות חיצוניות]] שליליות ומתוך כך שעסקאות אלה מעלות את הרווחה של הקונה והמוכר כאחד. בפועל אנשים מתעשרים ממגוון סיבות הכוללות גם ניצול כוח מונפוליסטי, עושק של עובדים, מכירת מוצרים מזיקים לבריאות (כמו סיגריות, מזון לא בריא), בעלות על מפעלים מזהמים, מכירת נשק ועוד. בתרבות הקפיטליסטית הפופלארית אין התייחסות להיבט זה וקיימת הערצה של של העושר והפרסום באשר הוא, ללא קשר למידת המוסריות שבה הושג הכסף או בשאלה האם העושר הכלכלי אכן העלה את הרווחה החברתית.  

כדי להבין את חשיבות ההשקפה היהודית בנושאי עוני עושר ותענוג, יש לבחון ראשית את הרקע התרבותי ליחס של ה[[קפיטליזם]] לנושאים אלה. בנצרות, אחד מ"שבעת החטאים", הוא החמדנות. הנצרות הקתולית הדגישה את החשיבות של גמול בעולם הבא, כפרס על סגפנות ועוני בעולם הזה וראתה בעונג חטא. בניגוד לכך, התאולוגיה הפרוטסטנטית קידשה את החומרנות וטענה כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם. להשקפה זו השפעה חשובה על התרבות המערבית בת זמננו ועל ה[[קפיטליזם]], שבו צבירת עושר היא מטרה בפני עצמה, והוכחה לכך שאתה תורם ל[[רווחה חברתית|רוווחה החברתית]] ומקבל על כך גמול. בתאוריה, תומכי הקפיטליזם מניחים שכל העסקאות צריכות להעשות ללא כפייה וללא [[השפעות חיצוניות]] שליליות ומתוך כך שעסקאות אלה מעלות את הרווחה של הקונה והמוכר כאחד. בפועל אנשים מתעשרים ממגוון סיבות הכוללות גם ניצול כוח מונפוליסטי, עושק של עובדים, מכירת מוצרים מזיקים לבריאות (כמו סיגריות, מזון לא בריא), בעלות על מפעלים מזהמים, מכירת נשק ועוד. בתרבות הקפיטליסטית הפופולרית אין התייחסות להיבט זה וקיימת הערצה של של העושר והפרסום באשר הוא, ללא קשר למידת המוסריות שבה הושג הכסף או בשאלה האם העושר הכלכלי אכן העלה את הרווחה החברתית.  

היהדות לעומת זאת לא ראתה בעוני אידאל, ואין מסורת של הערצה לסגפנות. לעומת זאת הדגישה היהדות את הערך של עבודה ופרנסה עצמית. בהתאם לכך גם לא צמחה בה תגובת-נגד של הערצת העושר החומרי. היהדות מודעת לבעיה של [[התרגלות הדונית]] ולכך שבני אדם עשירים יותר אינם בהכרח מאושרים יותר. בהתאם לכך אמר בן זומא במסכת אבות: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.  

היהדות לעומת זאת לא ראתה בעוני אידאל, ואין מסורת של הערצה לסגפנות. לעומת זאת הדגישה היהדות את הערך של עבודה ופרנסה עצמית. בהתאם לכך גם לא צמחה בה תגובת-נגד של הערצת העושר החומרי. היהדות מודעת לבעיה של [[התרגלות הדונית]] ולכך שבני אדם עשירים יותר אינם בהכרח מאושרים יותר. בהתאם לכך אמר בן זומא במסכת אבות: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.  

==היחס לצריכה ולתענוג==

==היחס לצריכה ולתענוג==

בתגובת נגד לנצרות הקתולית שראתה בכל תענוג חטא, צמח זרם ה[[תועלתנות]] שראה בכל עינוג של הגוף מטרה בפני עצמה. יחד עם הנחות של [[אנוכיות]] ו[[רציונליות]] נוצרו מצבים שבהם יש הצדקה מוסרית לצריכה ולמכירה של כל דבר, כל עוד יש לו ביקוש. ה[[כלכלה נאו קלאסית]] טוענת כי אם יש צריכה של מוצרים בתנאים של [[שוק משוכלל]], הדבר מעלה את הרווחה הכלכלית. התועלתנות, ה[[קפיטליזם]] ובמקרים רבים גם העיתונות הפופלארית אוחזים בטענה דומה, אבל ללא סייגים של שוק משוכלל. כאשר מניחים כי אין השפעות חיצוניות, כל האנשים הם ראציונלים לגמרי, יש [[מידע מלא]] על תכונות המוצרים, ואין בעיה כמו חרטה או התמכרות, אפשר להגיע להצדקה של כל מוצר פשוט בגלל שיש לו ביקוש גם אם הוא עלול לגרום נזק לצרכן, לעובדים, או לבני אדם או לבעלי חיים - לדוגמה  [[מכירת נשק]], [[מכירת סמים]], [[עישון|טבק]], [[מזון לא בריא]] מוצרים היוצרים [[זיהום]], ועוד.  

בתגובת נגד לנצרות הקתולית שראתה בכל תענוג חטא, צמח זרם ה[[תועלתנות]] שראה בכל עינוג של הגוף מטרה בפני עצמה. יחד עם הנחות של [[אנוכיות]] ו[[רציונליות]] נוצרו מצבים שבהם יש הצדקה מוסרית לצריכה ולמכירה של כל דבר, כל עוד יש לו ביקוש. ה[[כלכלה נאו קלאסית]] טוענת כי אם יש צריכה של מוצרים בתנאים של [[שוק משוכלל]], הדבר מעלה את הרווחה הכלכלית. התועלתנות, ה[[קפיטליזם]] ובמקרים רבים גם העיתונות הפופולרית אוחזים בטענה דומה, אבל ללא סייגים של שוק משוכלל. כאשר מניחים כי אין השפעות חיצוניות, כל האנשים הם ראציונלים לגמרי, יש [[מידע מלא]] על תכונות המוצרים, ואין בעיה כמו חרטה או התמכרות, אפשר להגיע להצדקה של כל מוצר פשוט בגלל שיש לו ביקוש גם אם הוא עלול לגרום נזק לצרכן, לעובדים, או לבני אדם או לבעלי חיים - לדוגמה  [[מכירת נשק]], [[מכירת סמים]], [[עישון|טבק]], [[מזון לא בריא]] מוצרים היוצרים [[זיהום]], ועוד.  

התרבות הקפיטליסטית עברה שינוי נוסף. בתחילת דרכה היא הושפעה מזרמים בנצרות כמו הקוויקרים והפרוטסנטים שהדגישו את הנושאים של עבודה קשה, חסכנות, הסתמכות עצמית ו[[פשטות מרצון]] כדי להגיע לעצמאות כלכלית ואף עושר. החל מתחילת המאה ה-20 וביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה חל שינוי תרבותי שהדגיש את החשיבות של [[צריכת ראווה]] מבחינת הפרט ולקדם את [[תרבות הצריכה]] כתרופה לייצוב הכלכלה וכדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]], וקידום הרווחה החברתית.  

התרבות הקפיטליסטית עברה שינוי נוסף. בתחילת דרכה היא הושפעה מזרמים בנצרות כמו הקוויקרים והפרוטסנטים שהדגישו את הנושאים של עבודה קשה, חסכנות, הסתמכות עצמית ו[[פשטות מרצון]] כדי להגיע לעצמאות כלכלית ואף עושר. החל מתחילת המאה ה-20 וביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה חל שינוי תרבותי שהדגיש את החשיבות של [[צריכת ראווה]] מבחינת הפרט ולקדם את [[תרבות הצריכה]] כתרופה לייצוב הכלכלה וכדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]], וקידום הרווחה החברתית.