47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 44:
שורה 44: + + + + + + +
←שמירה על שיווי משקל מקומי כתלות בהיסטוריה
אפשר לראות בגרף גם את האיזורים יש יציבות או אי יציבות של נקודות שיווי משקל. הן נקודה CC והן נקודה CD והנקודה 0 הן נקודות של שיווי משקל שבהן לא כורתים עצים וכמות העצים ביער נשארת זהה. נקודות CC ו0 הן נקודות שיווי משקל יציבות - שינוי קטן וחד פעמי יחזיר אותנו עליהן, נקודה CD היא לא יציבה - הפרעה קטנה וחד פעמית תדחוף את היער בכיוון CC או O. בין הנקודה CC לנקודה MSY יש איזור של שיווי משקל יציבים מקומית. סטיה קטנה מעל או מתחת לכמות העצים באיזור זה גוררת חזרה אל הגרף הכחול. בין הנקודות MSY לנקודה CD יש איזור של נקודות שיווי משקל לא יציבות - סטייה קטנה מתחת לגרף הכחול (כריתה של פחות עצים בשנה ביחס לכמות בת קיימא) מובילה לנקודת MSY. סטיה מעל לגרף הכחול מובילה באופן ספונטני לנקודה CD שבה היער יכול להתקיים אבל ללא כריתה. נקודה CD עצמה אינה שיווי משקל יציב, נטיעה של עוד עץ אחד תוביל לנקודה MSY, כריתה של עץ אחד מובילה להדרדרות ספונטנית עד לכמות של 0 עצים.
אפשר לראות בגרף גם את האיזורים יש יציבות או אי יציבות של נקודות שיווי משקל. הן נקודה CC והן נקודה CD והנקודה 0 הן נקודות של שיווי משקל שבהן לא כורתים עצים וכמות העצים ביער נשארת זהה. נקודות CC ו0 הן נקודות שיווי משקל יציבות - שינוי קטן וחד פעמי יחזיר אותנו עליהן, נקודה CD היא לא יציבה - הפרעה קטנה וחד פעמית תדחוף את היער בכיוון CC או O. בין הנקודה CC לנקודה MSY יש איזור של שיווי משקל יציבים מקומית. סטיה קטנה מעל או מתחת לכמות העצים באיזור זה גוררת חזרה אל הגרף הכחול. בין הנקודות MSY לנקודה CD יש איזור של נקודות שיווי משקל לא יציבות - סטייה קטנה מתחת לגרף הכחול (כריתה של פחות עצים בשנה ביחס לכמות בת קיימא) מובילה לנקודת MSY. סטיה מעל לגרף הכחול מובילה באופן ספונטני לנקודה CD שבה היער יכול להתקיים אבל ללא כריתה. נקודה CD עצמה אינה שיווי משקל יציב, נטיעה של עוד עץ אחד תוביל לנקודה MSY, כריתה של עץ אחד מובילה להדרדרות ספונטנית עד לכמות של 0 עצים.
==השקפות שונות על שיווי משקל בהקשר של אקלים ומערכות ביולוגיות==
לעיתים תכופות אנשים מתקשים לקלוט את ההתנהגות של מערכות מורכבות ולכן מייחסים למערכת תכונות פשוטות יותר - כלומר מייחסים למערכת קיום של שיווי משקל יציב (ומתפקד) או מייחסים לה שיווי משקל בלתי יציב.
לדוגמה [[השערת גאיה]] מניחה כי בכל מקרה [[הביוספרה]] תדע להתאים את עצמה ולהמנע מקריסה - כלומר שיווי משקל בודד ויציב. השערה נגדית שיש אנשי סביבה שמחזיקים בה היא מצב הפוך - שבו שיווי משקל בלתי יציב, וכל שינוי קטן בסביבה יגרום לקריסה. לעומת שתי תאוריות אלה, [[השערת מדיאה]] מניחה קיום של מספר מצבי שיווי משקל שחלקם יציבים ואחרים פחות, כאשר מדי פעם המערכת מגיעה לחוסר יציבות וגולשת לכיוון של שיווי משקל אחר - כאשר תוצאה אפשרית של מעבר כזה היא [[הכחדה המונית]], השערת מדיאה מדגישה גם ששינוי כזה לא חייב להיות פתאומי והוא יכול להתרחש [[תהליך ארוך טווח| על פני תקופת זמן ארוכה]] - כלומר ייתכן מצב של שינוי קטן ובלתי מורגש כמעט המתמשך על פני זמן ממושך ומושך אותנו לכיוון של שיווי משקל אחר.
מומחה הסיכונים John Adams טען בשנת 1995 כי לאנשים יש תפיסה שונה לגבי הטבע, חלקם מניחים כי הוא מערכת יציבה וכי לא משנה מה האדם יעשה הטבע הוא נדיב ויציב ויתמודד עם זה בלי פגיעה ברווחה שלנו. לעומת זאת יש אנשים שחושבים שהטבע הוא הפכפך וכי הפרעה קטנה מאד של האדם תגרום לקריסה כוללת. השקפה שלישית היא כי יש מספר רב של שיווי משקל וכי שינוי גדול מידי ידחוף לכיוון של שיווי משקל חדש (אם כי שיווי משקל זה יכול גם לכלול הכחדה של האדם) נקודת השקפה רביעית מניחה כי יש שיווי משקל אדיש וכי לאדם אין השפעה מהותית על שיווי המשקל שהטבע יהיה בו[http://www.amazon.co.uk/gp/product/1857280687/202-1128602-5179060?v=glance&n=266239] , חוקר האקלים, פרופסור Mark Maslin, טען כי דפוסים אלה מאפיינים גישות שונות ביחס לנושא האלקים. [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] ואנשים רבים בימין מאמינים שהאקלים הוא יציב ושהאדם לא יכול לשנות אותו (שיווי משקל יציב) ואילו ארגוני סביבה כמו [[גרינפיס]] מדגישים יתר על המידה את הסיכונים בחוסר יציבות, הוא מעריך כי רוב המדענים מאמינים באפשרות השלישית של ריבוי שווי משקל מקומיים. [http://theconversation.com/why-ill-talk-politics-with-climate-change-deniers-but-not-science-34949]
==ראו גם==
==ראו גם==