1,064
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 22:
שורה 22: − + + + + − + − + − +
←ביקורת
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו\או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו\או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
==ביקורת==
==ביקורת==
* הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה עם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה אם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* לא באמת ניתן למדוד רווחה באופן כזה. לדוגמה , איך מחשבים את הנזק לדורות העתיד? האם המזהם צריך להפריש כספים לקרן שתפצה אותם בעתיד? האם לחשב את הנזק שלהם כעת, או את הנזק שלהם כפי שהוא יהיה בעתיד? לפי איזה שער היוון? (הבעיה נובעת מכך שהניתוח הכלכלי הוא סטטי).
* לא באמת ניתן למדוד רווחה באופן כזה. לדוגמה , איך מחשבים את הנזק לדורות העתיד? האם המזהם צריך להפריש כספים לקרן שתפצה אותם בעתיד? האם לחשב את הנזק שלהם כעת, או את הנזק שלהם כפי שהוא יהיה בעתיד? לפי איזה שער היוון? (הבעיה נובעת מכך שהניתוח הכלכלי הוא סטטי).
* כיצד מחשבים את מחיר הזיהום? הכי קל לכלכלנים להשתמש בשווה ערך כספי של הרווחה שנפגעת בשל הזיהום. למשל, זיהום הירקון יתומחר על פי הכספים שאנשים היו מוכנים לשלם בשביל לשוט בירקון או להיכנס לפארק.
* הרווחה והנכונות לשלם עליה משתנות עם ההכנסה. מפעל מזהם ליד הרצליה יצטרך לשלם הרבה כסף, מפעל בנגב, ישלם מעט (כי הכסף שאנשים מוכנים לשלם תמורת הפסקת הזיהום קטן יותר במקום עני). מהות הזיהום מבחינה סביבתית ואנושית לא השתנתה, אבל מבחינה כלכלית יש פתאום הבדל. התוצאה - החיים של העניים שווים פחות, ואי אפשר לדבר על זיהום אופטימלי. שכן האופטימליות תלויה במיקום - בניגוד להגיון סביבתי. (הבנק העולמי - להעביר את הזיהום לעניים).
* הרווחה והנכונות לשלם עליה משתנות עם ההכנסה. מפעל מזהם ליד הרצליה יצטרך לשלם הרבה כסף, מפעל בנגב, ישלם מעט (כי הכסף שאנשים מוכנים לשלם תמורת הפסקת הזיהום קטן יותר במקום עני). מהות הזיהום מבחינה סביבתית ואנושית לא השתנתה, אבל מבחינה כלכלית יש פתאום הבדל. התוצאה - החיים של העניים שווים פחות, ואי אפשר לדבר על זיהום אופטימלי. שכן האופטימליות תלויה במיקום - בניגוד להגיון סביבתי. (הבנק העולמי - להעביר את הזיהום לעניים).
* מדידה כזו של מחיר הזיהום היא אנטרופוצנטרית - מתרכזת בהשפעה של הזיהום על האדם. מה אם יכחד מין מסוים שאין לו ערך כלכלי לאדם? העלות הכלכלית תהיה אפס...
* קשה מאוד לחשב את כל ההשפעות הסביבתיות - השפעות מצטברות, השפעות על מדינות אחרות ובאזורים אחרים - בגלל האופי המערכתי של הסביבה ושל בני האדם כיצור ביולוגי.
* קשה מאוד לחשב את כל ההשפעות הסביבתיות - השפעות מצטברות, השפעות על מדינות אחרות ובאזורים אחרים - בגלל האופי המערכתי של הסביבה ושל בני האדם כיצור ביולוגי.
* לעיתים קרובות עובר זמן רב עד שמתגלה כי חומר מסויים יוצר נזק סביבתי, וכשהדבר מתגלה, נזקים עצומים כבר נעשו (DDT, CFC...). אם הכחדנו מין שבעתיד היה מתגלה כי הוא בעל תועלת כספית (נאמר, מאפשר ריפוי סרטן), כי אז העלות הכלכלית של הנזק היא אינסופית! כך שהתחשיבים שלנו תמיד ילקו בחסר.
* חלק מההשפעות החיצוניות גורמות למחלות - דבר שקשה לכמת אותו בכסף. בנוסף מחלות גורמות לעוני - לכן יש כאן מעגל - יש יותר מידי זיהום בגלל שההשפעה מופלת על עניים, וחלק מהעניים הם עניים בגלל שהזיהום מופל עליהם. אם היינו יוצאים החוצה מהשיווי משקל הלוקאלי הזה, הזיהום היה מתייקר וגם היו פחות עניים וחולים.
* חלק מההשפעות החיצוניות גורמות למחלות - דבר שקשה לכמת אותו בכסף. בנוסף מחלות גורמות לעוני - לכן יש כאן מעגל - יש יותר מידי זיהום בגלל שההשפעה מופלת על עניים, וחלק מהעניים הם עניים בגלל שהזיהום מופל עליהם. אם היינו יוצאים החוצה מהשיווי משקל הלוקאלי הזה, הזיהום היה מתייקר וגם היו פחות עניים וחולים.
*חלק מהזיהום והמחלות הורגות - אבל כשהתחלנו לדבר על רווחה ושוק, לא היתה הנחה שמישהו עלול למות כתוצאה מפעילות השוק. איך מתחשבים בזה?
*חלק מהזיהום והמחלות הורגות - אבל כשהתחלנו לדבר על רווחה ושוק, לא היתה הנחה שמישהו עלול למות כתוצאה מפעילות השוק. איך מתחשבים בזה?
*יש הנחה מסווית בדיון, לפיה למרות שהזיהום מזיק, התועלת שלו גדולה מהנזק (אחרת סוגרים את המפעל המזהם וזהו). בפועל זה ממש לא חייב להיות כך. חברות הסלולר הודיעו בראיון שהם לא יכולות לפצות בעלי בתים שהערך שלהם ירד בגלל קרבה לאנטנות. זה מה שהיה צריך לקרות בשוק עם הפנמות - אם אין מספיק כסף לעשות את זה, אז צריך לסגור את החברות (או לעבור לטכנולוגיה אחרת). דוגמה אחרת - מה דעתכם שגנבים ורוצחים ישלמו לחברה תמורת הזכות לגנוב ולרצוח? (טרי פראצ'ט), מה ההבדלים?
*יש הנחה מסווית בדיון, לפיה למרות שהזיהום מזיק, התועלת שלו גדולה מהנזק (אחרת סוגרים את המפעל המזהם וזהו). בפועל זה ממש לא חייב להיות כך. חברות הסלולר הודיעו בראיון שהם לא יכולות לפצות בעלי בתים שהערך שלהם ירד בגלל קרבה לאנטנות. זה מה שהיה צריך לקרות בשוק עם הפנמות - אם אין מספיק כסף לעשות את זה, אז צריך לסגור את החברות (או לעבור לטכנולוגיה אחרת). דוגמה אחרת - מה דעתכם שגנבים ורוצחים ישלמו לחברה תמורת הזכות לגנוב ולרצוח? (טרי פראצ'ט), מה ההבדלים?
* למרות שמדברים על השפעות חיצוניות כבר 40 שנה, מעט מאוד נעשה בתחום הזה, "אבירי השוק החופשי" "שוכחים" להפנים עלויות בגלל ש"צריך להצמיח את הכלכלה". אפילו מבחינה תאורטית, אף אחד לא יודע מה ההיקף של ההשפעות החיצוניות - 10% מהפעילות הכלכלית? 30% ? 70%? הדבר הזה מצביע עד כמה הנושא הזה הוא מס שפתיים הן בהגות הכלכלית והן במדיניות בפועל. להפנים עלויות חיצוניות זה אומר להתעמת כמעט עם כל תעשיה חשובה שיש - מכוניות, נשק, נפט ואפילו מחשבים, רהיטים , בניה, בגדים וכו'.
* למרות שמדברים על השפעות חיצוניות כבר 40 שנה, מעט מאוד נעשה בתחום הזה, "אבירי השוק החופשי" "שוכחים" להפנים עלויות בגלל ש"צריך להצמיח את הכלכלה". אפילו מבחינה תאורטית, אף אחד לא יודע מה ההיקף של ההשפעות החיצוניות - 10% מהפעילות הכלכלית? 30% ? 70%? הדבר הזה מצביע עד כמה הנושא הזה הוא מס שפתיים הן בהגות הכלכלית והן במדיניות בפועל. להפנים עלויות חיצוניות זה אומר להתעמת כמעט עם כל תעשיה חשובה שיש - מכוניות, נשק, נפט, מזון ואפילו מחשבים, סלולר, רהיטים , בניה, בגדים וכו'.
* היות ויש כל כך הרבה השפעות חיצוניות, הדבר הזה אומר שהמחירים שאנו רואים בשוק אינם המחיר האמיתי שאנו משלמים על המוצרים. ה"רווחה" שכביכול השוק מייצג, אמורה להיות שונה לגמרי אם נכניס פנימה הרבה השפעות. זה לא שאנחנו לא משלמים על זיהום אוויר או על תאונות דרכים - אלא שמי שמשלם הוא לאו דווקא מי שנהנה (הבדל בזהות), והמוצר שאנו משלמים עליו הוא לאו דווקא זה שצריך לשלם עליו (הבדל במוצר), בנוסף הדבר הזה גורם לבזבוז עצום של משאבים - קודם מייצרים יותר מידי "מחלה" ואחר כך מייצרים פחות מידי "תרופה". לכן כלכלנים אקולוגיים מדברים על מחיר מלא או [[כלכלת מחיר אמת]].
* היות ויש כל כך הרבה השפעות חיצוניות, הדבר הזה אומר שהמחירים שאנו רואים בשוק אינם המחיר האמיתי שאנו משלמים על המוצרים. ה"רווחה" שכביכול השוק מייצג, אמורה להיות שונה לגמרי אם נכניס פנימה הרבה השפעות. זה לא שאנחנו לא משלמים על זיהום אוויר או על תאונות דרכים - אלא שמי שמשלם הוא לאו דווקא מי שנהנה (הבדל בזהות: א' נהנה מנסיעה במכונית, ב' מקבל סרטן ריאה), והמוצר שאנו משלמים עליו הוא לאו דווקא זה שצריך לשלם עליו (הבדל במוצר, ??? דוגמא ???, אולי: א' קונה צבע שייצורו זיהם את מי התהום, ב' קונה מטהר מים), בנוסף הדבר הזה גורם לבזבוז עצום של משאבים - קודם מייצרים יותר מידי "מחלה" ואחר כך מייצרים פחות מידי "תרופה". לכן כלכלנים אקולוגיים מדברים על מחיר מלא או [[כלכלת מחיר אמת]].
*נחזור כעת לנקודה הראשונה. הסביבה היא דבר שיש לו תפקוד (כמו מכונה, שהיא סוג אחר של מערכת). זיהום גדול מידי עלול לפגוע בתפקוד של המערכת הסביבתית או להשבית אותה כליל - במצב זה, אפשר לטעון , אין בכלל כלכלה - א' ב' וג' מתים. מצב פחות דרמטי הוא שהסביבה נפגעת וכעת צריך לעבוד יותר ויותר קשה כדי למלא את הפונקציות הכלכליות שהסביבה מילאה. אבל זיהום גדול מידי הוא דבר שמתייחס ל'''תפקוד הפיזי''' של המערכת, ולא למוסכמות החברתיות של בני האדם. לכן "כלכלה מסביב לסביבה" היא בעיתית כל כך.
*נחזור כעת לנקודה הראשונה. הסביבה היא דבר שיש לו תפקוד (כמו מכונה, שהיא סוג אחר של מערכת). זיהום גדול מידי עלול לפגוע בתפקוד של המערכת הסביבתית או להשבית אותה כליל - במצב זה, אפשר לטעון , אין בכלל כלכלה - א' ב' וג' מתים. מצב פחות דרמטי הוא שהסביבה נפגעת וכעת צריך לעבוד יותר ויותר קשה כדי למלא את הפונקציות הכלכליות שהסביבה מילאה. אבל זיהום גדול מידי הוא דבר שמתייחס ל'''תפקוד הפיזי''' של המערכת, ולא למוסכמות החברתיות של בני האדם. לכן "כלכלה מסביב לסביבה" היא בעיתית כל כך.
==הסביבה עוטפת את הכלכלה==
==הסביבה עוטפת את הכלכלה==