שינויים

'''דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית''' (Stern Review on the Economics of Climate Change) הוא דיווח על ההשפעות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ושל [[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]  על הכלכלה העולמית שחובר על ידי הכלכלן סיר [[ניקולס שטרן]] עבור ממשלת בריטניה. הדו"ח שפורסם ב30 באוקטובר 2006, וכולל למעלה מ-700 עמודים, הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה. [http://www.thefirstpost.co.uk/index.php?menuID=2&subID=1055]

'''דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית''' (Stern Review on the Economics of Climate Change) הוא דיווח על ההשפעות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ושל [[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]  על הכלכלה העולמית שחובר על ידי הכלכלן סיר [[ניקולס שטרן]] עבור ממשלת בריטניה. הדו"ח שפורסם ב-30 באוקטובר 2006, וכולל למעלה מ-700 עמודים, הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה. [http://www.thefirstpost.co.uk/index.php?menuID=2&subID=1055]

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{תבנית:התחממות עולמית}}

המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מה[[תמ"ג]] העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכשלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת [[מיתון]] שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי.  

המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מה[[תמ"ג]] העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכשלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת [[מיתון]] שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי.  

[http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/6096084.stm]

[http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/6096084.stm]

בדו"ח נטען ששינוי האקלים העולמי עלול להיות [[כשל שוק|כשל השוק]] הגדול ביותר בהיסטוריה. בהתאם לכך, הניתוח הכלכלי שבו יוצא מנקודת מבט עולמית (בניגוד ללאומית) ומתייחס לבעיות של אופק זמן ארוך טווח, ולסיכון ואי-וודאות. כמו כן עליו להתייחס לאפשרות של שינוי משמעותי בלתי לינארי (מעבר פאזה). ראו גם [[הפתעה אקלימית]].  

בדו"ח נטען ששינוי האקלים העולמי עלול להיות [[כשל שוק|כשל השוק]] הגדול ביותר בהיסטוריה. בהתאם לכך, הניתוח הכלכלי שבו יוצא מנקודת מבט עולמית (בניגוד ללאומית) ומתייחס לבעיות של אופק זמן ארוך טווח, ולסיכון ואי-וודאות. כמו כן עליו להתייחס לאפשרות של שינוי משמעותי בלתי לינארי ([[מעבר פאזה]]). ראו גם [[הפתעה אקלימית]].  

הדו"ח טוען כי בעוד שלא ניתן לדעת בוודאות מה יתרחש בעתיד, אנו יודעים כיום מספיק כדי להבין מהם הסיכונים העומדים בפנינו, וכי יש להתייחס לכסף שיושקע במיתון הפליטות כאל השקעה שתאפשר שגשוג עתידי. ככל שתינקט פעולה אפקטיבית מהר יותר, מחירה יהיה נמוך יותר.  

הדו"ח טוען כי בעוד שלא ניתן לדעת בוודאות מה יתרחש בעתיד, אנו יודעים כיום מספיק כדי להבין מהם הסיכונים העומדים בפנינו, וכי יש להתייחס לכסף שיושקע במיתון הפליטות כאל השקעה שתאפשר שגשוג עתידי. ככל שתינקט פעולה אפקטיבית מהר יותר, מחירה יהיה נמוך יותר.  

הדו"ח מתשתמש ב3 נקודות מבט שונות כדי להעמוד את הנזק הכלכלי הצפוי משינויי אקלים וכדי לאמוד את עלות המעבר -  

הדו"ח משתמש ב-3 נקודות מבט שונות כדי להעמוד את הנזק הכלכלי הצפוי משינויי אקלים וכדי לאמוד את עלות המעבר -  

# הערכת ההשפעה הפיזית על הכלכלה, חיי אדם, והסביבה. ואת עלות המשאבים של טכנולוגיות שונות המוצעות לשינוי.  

# הערכת ההשפעה הפיזית על הכלכלה, חיי אדם, והסביבה. ואת עלות המשאבים של טכנולוגיות שונות המוצעות לשינוי.  

# שימוש במודלים מאקרו כלכליים, כולל integrated assessment

# שימוש במודלים מאקרו כלכליים, כולל integrated assessment

==תגובות התומכות בדו"ח==

==תגובות התומכות בדו"ח==

הסקירה עוררה הרבה מאוד תשומת לב אוהדת. פיה הנסן (Pia Hansen)  הדובר של הנציבות האירופאית, אמר שלא לעשות כלום זו אינה אופציה. "עלינו לפעול כעת". סימון רטלאק (Simon Retallack) מצוות החשיבה הבריטיIPPR  (Institute for Public Policy Research)  אמר "[סקירה] זו מסירה את מקום המפלט האחרון של גישת 'אל תעשו מאומה' בנושא שינוי אקלים, בעיקר בארצות הברית" טום דיילי (Tom Delay) מ (The Carbon Trust) אמר "הסקירה מציעה הזדמנויות עסקיות ענקיות". ריצ'ארד לאמברט (Richard Lambert), המנהל הכללי של הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, אמר כי יש "צורך דחוף" במערכת עולמית של סחר בפליטות פחמן. צ'אלי קרונקייק (Charlie Kronick) מ[[גרינפיס]] אמר "כעת הממשלה חייבת לפעול ו, בין היתר, להשקיע בתחנות כוח מבוזרות ולהתמודד עם הגידול בתחבורה האווירית.

הסקירה עוררה הרבה מאוד תשומת לב אוהדת. פיה הנסן (Pia Hansen)  הדובר של הנציבות האירופאית, אמר שלא לעשות כלום זו אינה אופציה. "עלינו לפעול כעת". סימון רטלאק (Simon Retallack) מצוות החשיבה הבריטיIPPR  (Institute for Public Policy Research)  אמר "[סקירה] זו מסירה את מקום המפלט האחרון של גישת 'אל תעשו מאומה' בנושא שינוי אקלים, בעיקר בארצות הברית" טום דיילי (Tom Delay) מ (The Carbon Trust) אמר "הסקירה מציעה הזדמנויות עסקיות ענקיות". ריצ'ארד לאמברט (Richard Lambert), המנהל הכללי של הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, אמר כי יש "צורך דחוף" במערכת עולמית של סחר בפליטות פחמן. צ'אלי קרונקייק (Charlie Kronick) מ[[גרינפיס]] אמר "כעת הממשלה חייבת לפעול, ובין היתר, להשקיע בתחנות כוח מבוזרות ולהתמודד עם הגידול בתחבורה האווירית.

==תגובות ביקורת על הדו"ח==

==תגובות ביקורת על הדו"ח==

[[וויליאם נורדהואס]] (William Nordhaus), [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלן נאו-קלאסי]] שביצע מספר מחקרים על הכלכלה של ההתחממות העולמית, ביקר את הסקירה בגלל ההנחה שבה לגבי [[שיעור היוון]] כמעט אפסי:[http://nordhaus.econ.yale.edu/SternReviewD2.pdf] "המסקנות החד משמעיות של הסקירה אודות הצורך בפעולה קיצונית ומיידית לא ישרדו תחת ההנחות של שיעור היוון שהינן עקביות עם שער השוק כיום. כך שהשאלות המרכזיות אודות מדיניות ההתחממות העולמית - כמה, באיזו מהירות, ובאיזה מחיר - נשארות פתוחות. הסקירה מיידעת אודות שאלות יסוד אלה, אבל לא עונה עליהן." עם זאת, השאלה איזה שיעור היוון יש לקבוע היא [[נורמה חברתית|הנחה נומרטיבית]], כך שגם הקביעה של נורדהאוס לפיה יש לקבוע שיעור היוון בהתאם ל[[ריבית]] ב[[שוק]] נתקפה על ידי [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטענו שמדובר בקביעה שרירותית ולא בניתוח פוזיטיבי.  

[[וויליאם נורדהואס]] (William Nordhaus), [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלן נאו-קלאסי]] שביצע מספר מחקרים על הכלכלה של ההתחממות העולמית, ביקר את הסקירה בגלל ההנחה שבה לגבי [[שיעור היוון]] כמעט אפסי:[http://nordhaus.econ.yale.edu/SternReviewD2.pdf] "המסקנות החד משמעיות של הסקירה אודות הצורך בפעולה קיצונית ומיידית לא ישרדו תחת ההנחות של שיעור היוון שהינן עקביות עם שער השוק כיום. כך שהשאלות המרכזיות אודות מדיניות ההתחממות העולמית - כמה, באיזו מהירות, ובאיזה מחיר - נשארות פתוחות. הסקירה מיידעת אודות שאלות יסוד אלה, אבל לא עונה עליהן." עם זאת, השאלה איזה שיעור היוון יש לקבוע היא [[נורמה חברתית|הנחה נורמטיבית]], כך שגם הקביעה של נורדהאוס לפיה יש לקבוע שיעור היוון בהתאם ל[[ריבית]] ב[[שוק]] נתקפה על ידי [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטענו שמדובר בקביעה שרירותית ולא בניתוח פוזיטיבי.  

[[ביורן לומבורג]] (Bjørn Lomborg ) תוקף את הדו"ח בירחון השמרני OpinionJournal [http://www.opinionjournal.com/extra/?id=110009182]: טיעון הליבה של שטרן שהמחיר של אי-פעולה יהיה יוצא מגדר הרגיל והמחיר של פעולה יהיה צנוע ... נשבר לרסיסים כאשר ממש קוראים את הספר עב-הכרס בן 700 העמודים. למרות שהוא משתמש בהרבה הפניות, הסקירה של שטרן אודות הכלכלה של שינויי האקלים הינה סלקטיבית והמסקנה שלה פגומה. הטיעונים המוכרים-על-ידי-פחד שלה הועצמו, דבר שצפוי בסופו של דבר רק לגרום שהעולם יהיה במצב גרוע עוד יותר.  

[[ביורן לומבורג]] (Bjørn Lomborg ) תוקף את הדו"ח בירחון השמרני OpinionJournal [http://www.opinionjournal.com/extra/?id=110009182]: טיעון הליבה של שטרן שהמחיר של אי-פעולה יהיה יוצא מגדר הרגיל והמחיר של פעולה יהיה צנוע ... נשבר לרסיסים כאשר ממש קוראים את הספר עב-הכרס בן 700 העמודים. למרות שהוא משתמש בהרבה הפניות, הסקירה של שטרן אודות הכלכלה של שינויי האקלים הינה סלקטיבית והמסקנה שלה פגומה. הטיעונים המוכרים-על-ידי-פחד שלה הועצמו, דבר שצפוי בסופו של דבר רק לגרום שהעולם יהיה במצב גרוע עוד יותר.