22
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך חדש שכתבתי
{{בעבודה}}
חקר האקלים ,
מדע האקלים הוא המחקר המדעי של האקלים, מדע המוגדר כתנאי מזג אוויר בממוצע על פני תקופות של זמן. שדה מדעי מודרני זה של מחקר, נחשב לענף של מדעי האטמוספרה ותת תחום של גאוגרפיה פיזית, שהוא אחד ממדעי כדור הארץ. האקלים כולל היבטים של אוקיאנוגרפיה וביולוגיה גאו כימית. ידע בסיסי באקלים יכול לשמש בטווח הקצר לחיזוי מזג אוויר תוך שימוש בטכניקות אנלוגיות כגון אל ניניו - דרום התנודה (ENSO), ועוד. המודלים האקלימיים משמשים למגוון רחב של מטרות, ממחקר הדינמיקה של מערכת מזג האוויר והאקלים ועד לתחזיות של אקלים בעתיד. בשונה ממטאורולוגיה, מדע האקלים עוסק בתקופות ארוכות בהרבה ובוחן תהליכים שהתרחשו ומתרחשים במהלך אלפי ואף מיליוני שנים.
בחקר האקלים משתמשים בשיטות הבאות:
ניתוח סימני קרחונים: ניתוח סימני קרחונים עוסק בסימנים שהשאירו אחרים קרחונים שנסוגו, עמקי U ומורנות. (מוֹרֶנָה או סחופת קרחונים היא גלים של חלקיקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני שעוצב על ידי תנועת קרחון מסחיפה של תוצרי שחיקה ובליה).
ניתוח מאובנים: בע"ח או צמחים הזקוקים לסביבה חמה או קרה, למשל: שוניות אלמוגים; ניתן לקבוע גם את מפלסי הימים בשיטה זו.
ניתוח טבעות עצים: עובי טבעות העצים מצביעות על האקלים בשנים השונות. טבעות רחבות כאשר האקלים חם ולח והפוך כאשר קר, או יבש.
ניתוח גלעיני קרח: קידוח והוצאת גלעיני קרח שהוצאו מקרחונים עתיקים ובחינתם יכול להצביע על שינויי מזג אויר בתקופות של מאות אלפי שנים , על ידי בחינת ההרכב הכימי של מרכיבי הקרח, תכולת החמצן ואיזוטופ חמצן 18 וכן ריכוזי פחמן דו חמצני, אפר וולקני חלקיקי אבק ועוד.
עדויות היסטוריות: תיאורים של מזג אוויר בעיקר במאות השנים האחרונות ועד שחר ההיסטוריה.
מהמחקר שבוצע בשנים האחרונות ניתן ללמוד. במאה ועשרים השנים האחרונות (בערך מתחילת המהפכה התעשייתית) נראית התחממות ברורה של כדור הארץ, עם נטייה להתחזקות בשנים האחרונות. בתקופה זו עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב0.7 מעלות. באלף השנים האחרונות, היו הטמפרטורות נמוכות באופן יחסי להיום, ברמה של חצי מעלה פחות מהרמה בתחילת תקופת המדידה. לפני 18 אלף שנים הייתה הטמפרטורה הממוצעת, נמוכה ב4-5 מעלות מהיום ומאז היא עולה בהדרגה, אם כי לפני 5000 שנה הייתה הטמפרטורה הממוצעת, גבוהה במעלה אחת מהטמפרטורה של תחילת תקופת המדידות, 0.3 מעלות מהיום. במהלך 400 אלף השנים האחרונות הייתה הטמפרטורה הממוצעת, נמוכה בדרך כלל ברמות של עד 9 מעלות פחות, אבל עם חמישה שיאים, (פיקים), שהגיעו עד 3 מעלות יותר מתחילת התקופה. בחינה של הממצאים לאורך 550 מיליון שנה מראה שינויים מחזוריים של עליה וירידה בטווחים של עד 3 מעלות יותר ועד 10 מעלות פחות.
ההבדל בין התקופות הקודמות להיום נעוץ בעובדה שפליטות דו תחמוצת הפחמן, מעשה ידי האדם, מאיץ את תופעת ההתחממות ויכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לאנושות שלא הייתה קיימת בתקופות החמות בעבר ובוודאי לא בתפוצה רחבה כזאת.
עליה של 1.5 עד 3.0 מעלות בטמפרטורה הממוצעת, תגרום קרוב לוודאי לתופעות הבאות: המסת שטחי קרח נרחבים בקטבים ועליית מפלס הימים, וכתוצאה מכך – הצפת שטחי יבשה נרחבים אובדן שטחי מגורים, מחייה וחקלאות, המלחת מי תהום, פגיעה בתשתיות, ירידה במגוון המינים, מדבור והקצנה בתופעות מזג האוויר.
חקר האקלים ,
מדע האקלים הוא המחקר המדעי של האקלים, מדע המוגדר כתנאי מזג אוויר בממוצע על פני תקופות של זמן. שדה מדעי מודרני זה של מחקר, נחשב לענף של מדעי האטמוספרה ותת תחום של גאוגרפיה פיזית, שהוא אחד ממדעי כדור הארץ. האקלים כולל היבטים של אוקיאנוגרפיה וביולוגיה גאו כימית. ידע בסיסי באקלים יכול לשמש בטווח הקצר לחיזוי מזג אוויר תוך שימוש בטכניקות אנלוגיות כגון אל ניניו - דרום התנודה (ENSO), ועוד. המודלים האקלימיים משמשים למגוון רחב של מטרות, ממחקר הדינמיקה של מערכת מזג האוויר והאקלים ועד לתחזיות של אקלים בעתיד. בשונה ממטאורולוגיה, מדע האקלים עוסק בתקופות ארוכות בהרבה ובוחן תהליכים שהתרחשו ומתרחשים במהלך אלפי ואף מיליוני שנים.
בחקר האקלים משתמשים בשיטות הבאות:
ניתוח סימני קרחונים: ניתוח סימני קרחונים עוסק בסימנים שהשאירו אחרים קרחונים שנסוגו, עמקי U ומורנות. (מוֹרֶנָה או סחופת קרחונים היא גלים של חלקיקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני שעוצב על ידי תנועת קרחון מסחיפה של תוצרי שחיקה ובליה).
ניתוח מאובנים: בע"ח או צמחים הזקוקים לסביבה חמה או קרה, למשל: שוניות אלמוגים; ניתן לקבוע גם את מפלסי הימים בשיטה זו.
ניתוח טבעות עצים: עובי טבעות העצים מצביעות על האקלים בשנים השונות. טבעות רחבות כאשר האקלים חם ולח והפוך כאשר קר, או יבש.
ניתוח גלעיני קרח: קידוח והוצאת גלעיני קרח שהוצאו מקרחונים עתיקים ובחינתם יכול להצביע על שינויי מזג אויר בתקופות של מאות אלפי שנים , על ידי בחינת ההרכב הכימי של מרכיבי הקרח, תכולת החמצן ואיזוטופ חמצן 18 וכן ריכוזי פחמן דו חמצני, אפר וולקני חלקיקי אבק ועוד.
עדויות היסטוריות: תיאורים של מזג אוויר בעיקר במאות השנים האחרונות ועד שחר ההיסטוריה.
מהמחקר שבוצע בשנים האחרונות ניתן ללמוד. במאה ועשרים השנים האחרונות (בערך מתחילת המהפכה התעשייתית) נראית התחממות ברורה של כדור הארץ, עם נטייה להתחזקות בשנים האחרונות. בתקופה זו עלתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ ב0.7 מעלות. באלף השנים האחרונות, היו הטמפרטורות נמוכות באופן יחסי להיום, ברמה של חצי מעלה פחות מהרמה בתחילת תקופת המדידה. לפני 18 אלף שנים הייתה הטמפרטורה הממוצעת, נמוכה ב4-5 מעלות מהיום ומאז היא עולה בהדרגה, אם כי לפני 5000 שנה הייתה הטמפרטורה הממוצעת, גבוהה במעלה אחת מהטמפרטורה של תחילת תקופת המדידות, 0.3 מעלות מהיום. במהלך 400 אלף השנים האחרונות הייתה הטמפרטורה הממוצעת, נמוכה בדרך כלל ברמות של עד 9 מעלות פחות, אבל עם חמישה שיאים, (פיקים), שהגיעו עד 3 מעלות יותר מתחילת התקופה. בחינה של הממצאים לאורך 550 מיליון שנה מראה שינויים מחזוריים של עליה וירידה בטווחים של עד 3 מעלות יותר ועד 10 מעלות פחות.
ההבדל בין התקופות הקודמות להיום נעוץ בעובדה שפליטות דו תחמוצת הפחמן, מעשה ידי האדם, מאיץ את תופעת ההתחממות ויכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לאנושות שלא הייתה קיימת בתקופות החמות בעבר ובוודאי לא בתפוצה רחבה כזאת.
עליה של 1.5 עד 3.0 מעלות בטמפרטורה הממוצעת, תגרום קרוב לוודאי לתופעות הבאות: המסת שטחי קרח נרחבים בקטבים ועליית מפלס הימים, וכתוצאה מכך – הצפת שטחי יבשה נרחבים אובדן שטחי מגורים, מחייה וחקלאות, המלחת מי תהום, פגיעה בתשתיות, ירידה במגוון המינים, מדבור והקצנה בתופעות מזג האוויר.