שינויים

[[כלכלה בודהיסטית|כלכלנים בודהיסטים]] כמו וון פ.א. פאייוטו, מבחינים בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מטנהא, זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו. לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. לדוגמה אכילה של מזון טעים אבל לא בריא פוגעת ברווחה.  

[[כלכלה בודהיסטית|כלכלנים בודהיסטים]] כמו וון פ.א. פאייוטו, מבחינים בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מטנהא, זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו. לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. לדוגמה אכילה של מזון טעים אבל לא בריא פוגעת ברווחה.  

כלכלנים אחרים כמו [[מנפרד מקס ניף]] מצביעים על היבט דומה - סיפוק של צרכים שונים יכול להתבצע במספר אופנים, שבעיקרם מבוססים על תרבות והרגלים. יש מענים שונים לאותם צרכים, אבל בעוד שחלק מהמענים הם מענים סינרגטיים שיכולים לספק את הצורך וגם לשפר היבטים אחרים (לדוגמה צריכה של מזון טעים שהוא גם בריא, או [[תחבורת אופניים]] שמספקת גם תחבורה וגם [[פעילות גופנית]]) יש מענים אחרים שמספקים מענה אחד אבל פוגעים מייצרים מצוקות ובעיות חדשות (לדוגמה אכילת מזון שמן מידי, תחבורת מכוניות המציירת [[פקקים]], [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]]). הטענה המשתמעת לפיה הפרט הוא רציונלי, יודע-כל וכי אין הבדל בין סיפוק חושי של הפרט והחלטות רגעיות המתקבלות בשוק,  לבין הרווחה שלו הן לא מבוססות. ההשלכות של ניתוחים אלה הן כי במקרים מסויימים הקטנת הצריכה או שינוי הרגלים של צריכה יכולות לשפר את הרווחה של הפרט - הנחות שנמצאות בסתירה מהותית למודל- כך לדוגמה העדפות יכולות להשתנות (לדוגמה עקב חשיפה למידע חדש, חשיפה לחוויות של אנשים קרובים, שיווק וכו') וכך גם הציפיות בדבר התוצאות של הפעולות (לדוגמה עקב התבוננות עצמית או לימוד של השלכות בריאותיות של צריכת מזון מסויים).

כלכלנים אחרים כמו [[מנפרד מקס ניף]] מצביעים על היבט דומה - סיפוק של צרכים שונים יכול להתבצע במספר אופנים, שבעיקרם מבוססים על תרבות והרגלים. יש מענים שונים לאותם צרכים, אבל בעוד שחלק מהמענים הם מענים סינרגטיים שיכולים לספק את הצורך וגם לשפר היבטים אחרים (לדוגמה צריכה של מזון טעים שהוא גם בריא, או [[תחבורת אופניים]] שמספקת גם תחבורה וגם [[פעילות גופנית]]) יש מענים אחרים שמספקים מענה אחד אבל פוגעים מייצרים מצוקות ובעיות חדשות (לדוגמה אכילת מזון שמן מידי, תחבורת מכוניות המציירת [[פקקים]], [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]]). הטענה המשתמעת לפיה הפרט הוא רציונלי, יודע-כל וכי אין הבדל בין סיפוק חושי של הפרט והחלטות רגעיות המתקבלות בשוק,  לבין הרווחה שלו הן לא מבוססות. ההשלכות של ניתוחים אלה הן כי במקרים מסויימים הקטנת הצריכה או שינוי הרגלים של צריכה יכולות לשפר את הרווחה של הפרט - הנחות שנמצאות בסתירה מהותית למודל- כך לדוגמה העדפות יכולות להשתנות (לדוגמה עקב חשיפה למידע חדש, חשיפה לחוויות של אנשים קרובים, שיווק, התמכרות, הרגלים וכו') וכך גם הציפיות בדבר התוצאות של הפעולות (לדוגמה עקב התבוננות עצמית או לימוד של השלכות בריאותיות של צריכת מזון מסויים).

==ביקורת==

==ביקורת==