שורה 26: |
שורה 26: |
| עם זאת כמה בעיות סביבה כמו [[הכחדת מינים]], [[אובדן של מגוון גנטי]] או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]]. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר (אם בכלל) את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. כלומר ייתכן שעקומת קוזנץ סביבתית תהיה נכונה בתאוריה אבל התיקון שלה יהיה מעט מיד מאוחר מידי מכדי להשפיע על בעיות [[קיימות]]. | | עם זאת כמה בעיות סביבה כמו [[הכחדת מינים]], [[אובדן של מגוון גנטי]] או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]]. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר (אם בכלל) את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. כלומר ייתכן שעקומת קוזנץ סביבתית תהיה נכונה בתאוריה אבל התיקון שלה יהיה מעט מיד מאוחר מידי מכדי להשפיע על בעיות [[קיימות]]. |
| | | |
− | יש לשים לב שעקומת קונזץ סביבתית מתייחסת למשתני זרם - לדוגמה כמות הטונות של [[פחמן דו חמצני]] שנפלטת בכל שנה על ידי תושבי ארצות הברית, אבל חלק מההשפעות הסביבתיות הם תהליכים שיש להם [[חשל]] - כלומר מצב המערכת תלוי לא רק בקיום של זרם נוכחי של קלט, אלא גם בהיסטוריה של הקלטים ובמצב המאגרים של המערכת. לדוגמה [[התחמממות עולמית]] עלולה לצאת מכלל שליטה עקב [[תהליך בלתי הפיך]] כמו המסת המתאן בביצות קפואות בסיביר, כך שגם אם קצב פליטת הפחמן הדו חמצני ירד, הדבר לא ישנה לגבי תהליך זה. | + | יש לשים לב שעקומת קונזץ סביבתית מתייחסת למשתני זרם - לדוגמה כמות הטונות של [[פחמן דו חמצני]] שנפלטת בכל שנה על ידי תושבי ארצות הברית, אבל חלק מההשפעות הסביבתיות הם תהליכים שיש להם [[חשל]] - כלומר מצב המערכת תלוי לא רק בקיום של זרם נוכחי של קלט, אלא גם בהיסטוריה של הקלטים ובמצב המאגרים של המערכת. לדוגמה [[התחממות עולמית]] עלולה לצאת מכלל שליטה עקב [[תהליך בלתי הפיך]] כמו המסת המתאן בביצות קפואות בסיביר, כך שגם אם קצב פליטת הפחמן הדו חמצני ירד, הדבר לא ישנה לגבי תהליך זה. |
| | | |
| ===עקומת קזונץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית=== | | ===עקומת קזונץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית=== |
− | השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע]], ובמשאבים אחרים, שנמדד בדרך כלל באמצעות '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' לאדם, לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה. | + | [[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה.]] |
| + | |
| + | השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' לאדם. מדד זה לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה. |
| | | |
| ===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים=== | | ===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים=== |