שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (Environmental Kuznets curve) היא טענה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת התהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים מסויימים כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות של סביבה נקייה, דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את הכסף וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]]. | + | '''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (Environmental Kuznets curve) היא תאוריה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת ה[[תהליך]] של [[צמיחה כלכלית]] ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של [[סביבתנות|סביבה נקייה]], דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את ה[[כסף]] וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]]. |
| | | |
− | יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור הפרעות סביבתיות באופן כללי. | + | יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] באופן כללי. |
| | | |
− | לדוגמה, השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], באדמה, ובמשאבים אחרים, שנמדד בדרך כלל באמצעות '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''', לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה.
| + | ==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות== |
| + | השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע]], ובמשאבים אחרים, שנמדד בדרך כלל באמצעות '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' לאדם, לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה. |
| | | |
− | בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של [[דייג יתר|שדות דיג]], המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או [[מגוון מינים]] לא נמצא יחס קוזנץ.
| |
| | | |
| [[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסיה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]] | | [[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסיה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]] |
| + | [[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה. |
| + | |
| + | כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה. |
| + | |
| + | בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של [[דייג יתר|שדות דיג]], המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או [[מגוון מינים]] לא נמצא יחס קוזנץ. |
| | | |
| דבר זה לא בהכרח סותר את התאוריה, שכן הסקאלה של עקומת קוזנץ עשוי להשתנות עבור בעיות סביבה שונות. ועם זאת כמה בעיות סביבה כמו [[הכחדת מינים]], [[אובדן של מגוון גנטי]] או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא בלתי הפיך. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של מערכות אקולוגיות. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר כביכול את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. | | דבר זה לא בהכרח סותר את התאוריה, שכן הסקאלה של עקומת קוזנץ עשוי להשתנות עבור בעיות סביבה שונות. ועם זאת כמה בעיות סביבה כמו [[הכחדת מינים]], [[אובדן של מגוון גנטי]] או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא בלתי הפיך. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של מערכות אקולוגיות. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר כביכול את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]]. |