שינויים

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

===הזנחת דורות העתיד ממודל הרווחה===

לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי (כמו ילדים?). המודל בפרוש גם לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם לדוגמא נושאים כמו זיהום סביבתי – אינם נלקחים בחשבון.  

לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי, כמו ילדים לדוגמה?. בנוסף, המודל בפרוש לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם, לדוגמא נושאים כמו [[זיהום סביבתי]] – אינם נלקחים בחשבון.  

יהיו אולי אנשים שיטענו שהדאגה לדורות העתיד אינה דאגה לנו, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה. אבל ניסיון העבר מראה שעם ההתקדמות הטכנולוגית אנו רק מעמיסים עוד ועוד על הסביבה.  

יהיו אולי אנשים שיטענו שרווחת דורות העתיד לא תפגע, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה ([[אופטימיזם טכנולוגי]]). אבל ניסיון העבר מראה שהתקדמות הטכנולוגית אינה בהכרח מקטינה את העומס על הסביבה הטבעית (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[דה-קפלינג]], [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]).  

אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל הטיעון הזה מופרך במציאות: ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד, בייחוד אם הדבר פוגע ברווח שלהם כיום. שנית, הכלכלה הנאו קלאסית מדברת על "[[העדפת ההווה]]" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס לריבית. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה אפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים.  

אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל הטיעון הזה מופרך במציאות: ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד, בייחוד אם הדבר פוגע ברווח שלהם כיום. שנית, הכלכלה הנאו קלאסית מדברת על "[[העדפת ההווה]]" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס ל[[ריבית]]. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה אפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים. טענה כזו היא סוג של פטרונות שאפשר ליישם כלפי קבוצות אחרות באוכלוסיה.  

אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מאיתנו. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים לנו ב"רדיפה אחרי העושר". נראה אך הגיוני להניח שמי שמתנגד לאפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד לאפליה על רקע זמן.  

אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מאיתנו. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים לנו ב"רדיפה אחרי העושר". נראה אך הגיוני להניח שמי שמתנגד לאפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד לאפליה על רקע זמן.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==