שורה 14:
שורה 14:
משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם , יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.
משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם , יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.
−
מוסדות ואנשים שונים מודאגים ממשברים שונים. אחת הדאגות היא מפני [[משבר המים העולמי]] מהווה את מגבלת המשאב המיידית ביותר עבור האוכלוסיה האנושית. המסמך [[גבולות פלנטריים]] משרטט 9 תחומים שבעיה בכל אחד מהם יכולה להיות מגבלה ובחלקן כבר עברנו את הסף הבטוח של פעילות אנושית. בדרך כלל מתרחש [[משבר חברתי-כלכלי]] מעל המשבר הסביבתי, כך שלפני שכולם גוועים ברעב הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורה של מהומות, מלחמת -אזרחים, גלי הגירה ועוד. דוגמאות ל[[תהליך|תהליכים]] אלה מובאים בספר [[התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] במספר חברות עתיקות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מספק חיזוק נוסף לטענה שבדרך כלל לא מדובר במשבר עקב גורם בודד. כך לדוגמה במקביל לאכולוסיה גדולה סבלה סוריה מצירוף של [[שחיתות]], מתחים חברתיים עקב דיקטטורה ושלטון אליטה של מיעוט אתני, לאלו הצטרפו בעיות של בצורת, תהליכי [[מדבור]] ו[[מחסור במים]] להשקיה. [[התחממות עולמית]] החריפה את הבצורות במזרח התיכון והובילה גם לייקור המזון המיובא בשנת 2008, ו[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקת נפט]] מקומי בסוריה הוביל לקושי גדול יותר לייבא מזון. סך הדברים האלו הביאו ליצירת גלי פליטים, אבטלה ורעב שהיו רקע למהומות שפרצו במדינה בשנת 2011.
+
מוסדות ואנשים שונים מודאגים ממשברים שונים. אחת הדאגות היא מפני [[משבר המים העולמי]] מהווה את מגבלת המשאב המיידית ביותר עבור האוכלוסיה האנושית. המסמך [[גבולות פלנטריים]] משרטט 9 תחומים שבעיה בכל אחד מהם יכולה להיות מגבלה ובחלקן כבר עברנו את הסף הבטוח של פעילות אנושית. בדרך כלל מתרחש [[משבר חברתי-כלכלי]] מעל המשבר הסביבתי, כך שלפני שכולם גוועים ברעב הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורה של מהומות, מלחמת -אזרחים, גלי הגירה ועוד. דוגמאות ל[[תהליך|תהליכים]] אלה מובאים בספר [[התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] במספר חברות עתיקות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מספק חיזוק נוסף לטענה שבדרך כלל לא מדובר במשבר עקב גורם בודד. כך לדוגמה במקביל לאוכלוסיה גדולה סבלה סוריה מצירוף של [[שחיתות]], מתחים חברתיים עקב דיקטטורה ושלטון אליטה של מיעוט אתני, לאלו הצטרפו בעיות של בצורת, תהליכי [[מדבור]] ו[[מחסור במים]] להשקיה. [[התחממות עולמית]] החריפה את הבצורות במזרח התיכון והובילה גם לייקור המזון המיובא בשנת 2008, ו[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקת נפט]] מקומי בסוריה הוביל לקושי גדול יותר לייבא מזון. סך הדברים האלו הביאו ליצירת גלי פליטים, אבטלה ורעב שהיו רקע למהומות שפרצו במדינה בשנת 2011.
==הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין==
==הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין==
שורה 21:
שורה 21:
לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.
לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.
−
אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא '''זרם יוצא''', והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא '''זרם נכנס'''. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר '''מאגר'''. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי [[חוסן]] - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן ([[גידול אוכלוסין]]) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אכולוסיה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסיה נותר יציב.
+
אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא '''זרם יוצא''', והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא '''זרם נכנס'''. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר '''מאגר'''. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי [[חוסן]] - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן ([[גידול אוכלוסין]]) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אוכלוסיה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסיה נותר יציב.
אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסיה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. [[נפט]] (להפקת [[חומרי הדברה]] ולתפעול הציוד החקלאי), [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה) [[אשלג]] ו[[פוספט]] (המשמשים להפקת [[דשן כימי]]) הם כולם [[משאבים מתכלים]] המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף ה[[חקלאות]] תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון [[קרקע]], [[מים]], [[אקלים]], [[אור שמש]], [[שירותי המערכת האקולוגית]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|זרמים ביוספריים]] כדי שתוכל להמשיך לתפקד.
אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסיה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. [[נפט]] (להפקת [[חומרי הדברה]] ולתפעול הציוד החקלאי), [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה) [[אשלג]] ו[[פוספט]] (המשמשים להפקת [[דשן כימי]]) הם כולם [[משאבים מתכלים]] המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף ה[[חקלאות]] תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון [[קרקע]], [[מים]], [[אקלים]], [[אור שמש]], [[שירותי המערכת האקולוגית]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|זרמים ביוספריים]] כדי שתוכל להמשיך לתפקד.
שורה 46:
שורה 46:
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ממחיש בספרו [[התמוטטות]] מדוע [[גידול אוכלוסין]] מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים [[גידול מעריכי]], וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסודרים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ממחיש בספרו [[התמוטטות]] מדוע [[גידול אוכלוסין]] מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים [[גידול מעריכי]], וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסודרים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו מאסת הייקום.
−
לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה . גידול אכולוסיה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.
+
לדוגמה בקצב גידול של 1.1% בשנה, קצב הגידול העולמי של [[אוכלוסיית העולם]] לשנת 2011, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה . גידול אוכלוסיה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד ימינו.
גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסיה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.
גבולות פחות אבסורדים הם הגעה לכך שבקצב גידול של 1.1% בשנה, תוך 1300 שנה בכל מטר רבוע של כדור הארץ יצטרכו להצטופף 10 אנשים. כולל סך כל שטחי האוקיינוס. אם נניח כי מחר בבוקר האנושות מסוגלת לבצע הארצה (טרה-פורמיג) של המאדים ולהעביר לשם חצי מאוכלוסיית העולם, ללא כל עלות כלכלית, במצב של המשך הגידול המעריכי, תחזור [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסיה]] בכדור הארץ למצבה הקודם בתוך 66 שנה.