שינויים

==הפוליטיקה של המלצות הדיאטה==

==הפוליטיקה של המלצות הדיאטה==

   

   

ממשלת ארה"ב פרסמה המלצות דיאטה במשך למעלה ממאה שנה, ואלו לא היו שנויות במחלוקת לפני שנות ה 70. ההסטוריה משקפת שינויים בחקלאות, התפתחות ייצור המזון, מסחר בינלאומי וכן מדע ורפואה. ב1900 הגורם המוביל למוות היה מחלות מדבקות כמו טוברקולוזיס ודיפטריה. תנאים אלו הושפעו מחוסרים תזונתיים ובאופן כללי תת תזונה ששררה אז בפרט בקרב העניים. תוחלת החיים בלידה היה הן לגברים ולנשים בקושי עבר את ה 47 שנים. (ב 2007 זה כבר 78 שנים). לשיפור בריאות הציבור תזונאי הממסד יעצו לאכול יותר וממגוון גדול יותר של מוצרים. המטרה של גורמי הבריאות ויועצי התזונה  ושל תעשית המזון היתה זהה – לעודד לאכול יותר מכלל מגוון מוצרי החקלאות האמריקאית. לאורך המאה העשרים, כלכלה מתרחבת הובילה לשיפור בדיור, בסניטציה ובתזונה, כך שהמחלות דנן הלכו והתמעטו. בסביבות 1970 פקידי הממשל היו ערים לשינוי שהתחולל. כעת הכל התהפך. אכילת יתר של מוצרים מסוימים. הדבר גרם לבעיות רפואיות אחרות: שינוי בתהליכי העיכול, עודף משקל, סיכון למחלות לב וכלי דם, סוגים מסוימים של סרטן, סוכרת, לחצים, שבץ ואחרים – הגורמים המובילים למחלה ולמוות בקרב אוכלוסיה עם אכילת יתר. עם שינוי זה בדפוסי הדיאטה והנטיה לחולי, המלצות הדיאטה גם הן היו צריכות להשתנות. במקום העידוד "אכול יותר" העצה של התזונאים השתנתה להגשה על הפחתת האכילה של בכווני דיאטה מסויימים. אלא שהפחתת האכילה נוגדת את האינטרס של יצרני המזון. קרי: ''פוליטיקה''.

ממשלת ארה"ב פרסמה המלצות דיאטה במשך למעלה ממאה שנה, ואלו לא היו שנויות במחלוקת לפני שנות ה 70. ההסטוריה משקפת שינויים בחקלאות, התפתחות ייצור המזון, מסחר בינלאומי וכן מדע ורפואה. ב1900 הגורם המוביל למוות היה [[מחלות מדבקות]] כמו טוברקולוזיס ודיפטריה. תנאים אלו הושפעו מחוסרים תזונתיים ובאופן כללי [[תת תזונה]] ששררה אז בפרט בקרב [[עוני|העניים]]. [[תוחלת החיים בלידה]] באותה תקופה לגברים ולנשים בקושי עבר את ה 47 שנים ( אם כי נתון זה מושפע מתמותת ילדים גבוהה, לא כל המבוגרים מתו בגיל 47, בכל מקרה, ב2007 תוחלת החיים בלידה בארה"ב היא כבר 78 שנים). תזונאי הממסד יעצו לאכול יותר וממגוון גדול יותר של מוצרים לשיפור בריאות הציבור. המטרה של גורמי הבריאות ויועצי התזונה  ושל תעשית המזון היתה זהה – לעודד לאכול יותר מכלל מגוון מוצרי החקלאות האמריקאית. לאורך המאה העשרים, [[צמיחה כלכלית|כלכלה מתרחבת]] הובילה לשיפור בדיור, בסניטציה וב[[תזונה]], כך שהמחלות דנן הלכו והתמעטו. בסביבות 1970 פקידי הממשל היו ערים לשינוי שהתחולל. כעת הכל התהפך. [[אכילת יתר]] של מוצרים מסוימים. הדבר גרם לבעיות רפואיות אחרות: שינוי בתהליכי העיכול, [[עודף משקל]], סיכון ל[[מחלות לב וכלי דם]], סוגים מסוימים של [[סרטן]], [[סוכרת]], [[לחץ דם]], שבץ ואחרים – הגורמים המובילים למחלה ולמוות בקרב אוכלוסיה עם אכילת יתר. עם שינוי זה בדפוסי הדיאטה והנטיה לחולי, המלצות הדיאטה גם הן היו צריכות להשתנות. במקום העידוד "אכול יותר" העצה של התזונאים השתנתה להגשה על הפחתת האכילה של בכווני דיאטה מסויימים. אלא שהפחתת האכילה נוגדת את האינטרס של יצרני המזון. קרי: ''פוליטיקה''.

העצה "אכול פחות" יוצרת גם מחלוקת בתוך משרד החקלאות האמריקאי (USDA). למרות שהמשרד הוציא הנחיות דיאטה לציבור מאז 1900, תקופת "אכול יותר" לא עוררה מחלוקת. רק בשנות ה 70 המאוחרות, כאשר הקונגרס הציב את USDA כסוכנות הפדרלית המובילה להוצאת הנחיות דיאטה לציבור, הדואליות של משימות USDA יצרה את הקונפליקט. ענף אחד המשיך לעודד אכילת יתר ואחר עודד את הפחתת האכילה של מוצרים מסוימים.

העצה "אכול פחות" יוצרת גם מחלוקת בתוך משרד החקלאות האמריקאי (USDA). למרות שהמשרד הוציא הנחיות דיאטה לציבור מאז 1900, תקופת "אכול יותר" לא עוררה מחלוקת. רק בשנות ה-70 המאוחרות, כאשר הקונגרס הציב את USDA כסוכנות הפדרלית המובילה להוצאת הנחיות דיאטה לציבור, הדואליות של משימות USDA יצרה את הקונפליקט. ענף אחד המשיך לעודד אכילת יתר ואחר עודד את הפחתת האכילה של מוצרים מסוימים.

הניראות הבולטת ביותר של קונפליקט זה קרתה כאשר USDA נסה להכריז על "המלצות פירמידת המזון". בשנת 1991. הפירמידה הציגה את ההמלצות להעדפות של אכילת מזון מתבואה, פירות וירקות. להפחית בצריכת בשר וחלב. ועוד פחות לאכול מזון עתיר שומן ועתיר סוכר (אשר עשיר באנרגיה אך לא ברכיבים תזונתיים). מומחי USDA פיתחו את פירמידת המזון במשך כעשר שנים תוך ביצוע מחקרים לגבי שיעורי האכילה לפי סוגי המזון וכן העברת המסר לגבי המרכיבים החשובים ביותר לבריאות: מגוון  (קבוצות מזון רבות), פרופורציונליות (מידות יחסיות מתאימות) ומתינות (מגבלות על כמויות שומן וסוכר).

הניראות הבולטת ביותר של קונפליקט זה התרחשה כאשר USDA נסה להכריז על "המלצות פירמידת המזון" בשנת 1991. הפירמידה הציגה את ההמלצות להעדפות של אכילת מזון מתבואה, פירות וירקות להפחית בצריכת בשר וחלב. ועוד פחות לאכול מזון עתיר שומן ועתיר סוכר (אשר עשיר באנרגיה אך לא ברכיבים תזונתיים). מומחי USDA פיתחו את פירמידת המזון במשך כעשר שנים תוך ביצוע מחקרים לגבי שיעורי האכילה לפי סוגי המזון וכן העברת המסר לגבי המרכיבים החשובים ביותר לבריאות: מגוון  (קבוצות מזון רבות), פרופורציונליות (מידות יחסיות מתאימות) ומתינות (מגבלות על כמויות שומן וסוכר).

הפרופורציונליות היתה הקריטית ביותר. הפירמידה צינה באופן ברור את הרעיון שאנשים צריכים להרבות בסוגים מסויימים לעומת אחרים. אלא שדבר זה סותר את האינטרסים של חברות המזון. לתעשית המזון עדיף הרעיון: מזון אינו יכול להחשב טוב או רע, והמפתח לדיאטה בריאה הוא איזון, מגוון, ומתינות. המלצות ברוח זו מאפשרות לצרוך כל מוצר מזון שהוא, ללא קשר למיקומו בפירמידה. העדפה זו מסבירה מדוע מועצת הבקר הלאומית ויצרנים אחרים של בשר וחלב התנגדו להפצה של הפירמידה ואילצו את USDA  למשוך את פרסומה בציבור. נציגי USDA  הסבירו תפנית מפתיעה זו בכך שהפירמידה מעולם לא נבחנה בקרב אוכלוסית הנשים מעוטות ההכנסה ומחקר נוסף נדרש בנושא. למספר משקיפים נראה היה שהסבר זה מראה שעל הסוכנות הופעלו לחצים מתעשית המזון. כאשר המחקר החדש תיקף את הקודם לו נוצרה בפני USDA דילמה. הם יכלו לפרסם בניגוד לדרישת התעשיה, או לבצע שינויים שיגרמו לכך שיואשמו בכניעה ללחצי תעשית המזון. בפשרה שהושגה ב 1992 הושארה פירמידת המזון עם שינויים מסויימים התואמים את חלק מהתנגדויות התעשיה. במקרה זה, המחלוקת יושבה בצורה משביעת רצון ל USDA ולציבור. הפירמידה שרדה, והעיכוב בפרסום יצר מצד התקשורת הד גדול ופרסום מועדף. פירמידת 1992 הופצה באופן נרחב, הוכרה בקרב כלל הציבור והפכה לציון דרך. היא לא רק הופיעה בחינוך לתזונה, אלא גם בפרסומי מזון, ספרי בישול, פוסטרים, ספרות, משחקים וקישוטי עץ חג המולד. היא השפיעה על פירמידות אשר תיארו את ההמלצות של תרבויות שונות, דתות וקבוצות אתניות. ים תיכוני, אסיאתי, צמחוני, כשר, למשל.

הפרופורציונליות היתה הקריטית ביותר. הפירמידה הציגה באופן ברור את הרעיון שאנשים צריכים להרבות בסוגים מסויימים לעומת אחרים. אלא שדבר זה סותר את האינטרסים של חברות המזון. לתעשית המזון עדיף הרעיון הבא: מזון אינו יכול להחשב טוב או רע, והמפתח לדיאטה בריאה הוא איזון, מגוון, ומתינות. המלצות ברוח זו מאפשרות לצרוך כל מוצר מזון שהוא, ללא קשר למיקומו בפירמידה. העדפה זו מסבירה מדוע מועצת הבקר הלאומית ויצרנים אחרים של בשר וחלב התנגדו להפצה של הפירמידה ואילצו את USDA  למשוך את פרסומה בציבור. נציגי USDA  הסבירו תפנית מפתיעה זו בכך שהפירמידה מעולם לא נבחנה בקרב אוכלוסית הנשים מעוטות ההכנסה ומחקר נוסף נדרש בנושא. למספר משקיפים נראה היה שהסבר זה מראה שעל הסוכנות הופעלו לחצים מתעשית המזון. כאשר המחקר החדש תיקף את הקודם לו נוצרה בפני USDA דילמה. הם יכלו לפרסם בניגוד לדרישת התעשיה, או לבצע שינויים שיגרמו לכך שיואשמו בכניעה ללחצי תעשית המזון. בפשרה שהושגה ב 1992 הושארה פירמידת המזון עם שינויים מסויימים התואמים את חלק מהתנגדויות התעשיה. במקרה זה, המחלוקת יושבה בצורה משביעת רצון ל USDA ולציבור. הפירמידה שרדה, והעיכוב בפרסום יצר מצד התקשורת הד גדול ופרסום מועדף. פירמידת 1992 הופצה באופן נרחב, הוכרה בקרב כלל הציבור והפכה לציון דרך. היא לא רק הופיעה בחינוך לתזונה, אלא גם בפרסומי מזון, ספרי בישול, פוסטרים, ספרות, משחקים וקישוטי עץ חג המולד. היא השפיעה על פירמידות אשר תיארו את ההמלצות של תרבויות שונות, דתות וקבוצות אתניות. ים תיכוני, אסיאתי, צמחוני, כשר, למשל.

אלא שב 2005 USDA החליפה את הפירמידה בגירסה חדשה המעודד פעילות פיזית אך לא מתחיסת למזון. המסר החדש היה דגש על פעילות פיזית, מגוון, פרופורציונליות (הפעם ככמויות, לא כהירארכיה, בבחירת המזון), מתינות, שיפור הדרגתי והתאמה אישית, על פי השימוש במידע באתר http://www.choosemyplate.gov ) .USDA ) העלימה כל סימן להיררכיה בגירסה הסופית ( שהיה בקישור http://www.mypiramid.gov ועדיין ניתן למצוא תמונות של הפירמידה אך הדף נעלם ), ככל הנראה כיון שלא רצו להמליץ במפורש על אכילה מופחתת של שום מוצר, ככל שעצה כזו יכולה להועיל לציבור עם עודף משקל. עם כל הבעיתיות של פירמידת 1992, היא היתה פשוטה יותר להבנה ושימוש.

אלא שב 2005 USDA החליפה את הפירמידה בגירסה חדשה המעודד פעילות פיזית אך לא מתחיסת למזון. המסר החדש היה דגש על פעילות פיזית, מגוון, פרופורציונליות (הפעם ככמויות, לא כהירארכיה, בבחירת המזון), מתינות, שיפור הדרגתי והתאמה אישית, על פי השימוש במידע באתר http://www.choosemyplate.gov ) .USDA ) העלימה כל סימן להיררכיה בגירסה הסופית ( שהיה בקישור http://www.mypiramid.gov ועדיין ניתן למצוא תמונות של הפירמידה אך הדף נעלם ), ככל הנראה כיון שלא רצו להמליץ במפורש על אכילה מופחתת של שום מוצר, ככל שעצה כזו יכולה להועיל לציבור עם עודף משקל. עם כל הבעיתיות של פירמידת 1992, היא היתה פשוטה יותר להבנה ושימוש.