שינויים

כלכלת רווחה מנסה להעריך צעדים של מדיניות כלכלית במונחים של ההשפעות שלהם על הרווחה של החברה. סן, שהקדיש את הקריירה שלו לנושאים כאלה, כונה "המצפון של המקצוע". החיבור רב ההשפעה שלו 'בחירה קולקטיבית ורווחה חברתית', (1970), שהתייחס לנושאים כמו זכויות הפרט, שלטון הרוב, וזמינות של מידע על התנאים של הפרט, עורר השראה בקרב חוקרים להפנות את תשומת ליבם לנושאים של רווחה בסיסית. סן פיתח שיטות של מדידית עוני שהניבו מידע מועיל לשיפור המצב הכלכלי של העניים. לדוגמה, העבודה התאורטית שלו על אי שיוויון נתנה הסבר מדוע בחלק מהמדינות העניות יש פחות נשים ביחס לגברים למרות העובדה שנולדות יותר נשים מאשר גברים ותמותת תינוקות הינה גבוה יותר בקרב גברים. סן טען שהסטיה ביחס זה נבעה מטיפול בריאותי טוב יותר ומהזדמנויות טובות יותר שהוצעו לגברים בתקופת הילדות במדינות אלה.  

כלכלת רווחה מנסה להעריך צעדים של מדיניות כלכלית במונחים של ההשפעות שלהם על הרווחה של החברה. סן, שהקדיש את הקריירה שלו לנושאים כאלה, כונה "המצפון של המקצוע". החיבור רב ההשפעה שלו 'בחירה קולקטיבית ורווחה חברתית', (1970), שהתייחס לנושאים כמו זכויות הפרט, שלטון הרוב, וזמינות של מידע על התנאים של הפרט, עורר השראה בקרב חוקרים להפנות את תשומת ליבם לנושאים של רווחה בסיסית. סן פיתח שיטות של מדידית עוני שהניבו מידע מועיל לשיפור המצב הכלכלי של העניים. לדוגמה, העבודה התאורטית שלו על אי שיוויון נתנה הסבר מדוע בחלק מהמדינות העניות יש פחות נשים ביחס לגברים למרות העובדה שנולדות יותר נשים מאשר גברים ותמותת תינוקות הינה גבוה יותר בקרב גברים. סן טען שהסטיה ביחס זה נבעה מטיפול בריאותי טוב יותר ומהזדמנויות טובות יותר שהוצעו לגברים בתקופת הילדות במדינות אלה.  

העניין של סן בנושאי נשים נובע מנסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד למגפת הרעב בבנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. אובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי, הסיק סן מאוחר יותר. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו "עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח" ([[1981]]), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], מחירי מזון עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה.  

העניין של סן בנושאי נשים נובע מנסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד למגפת הרעב בבנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. אובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי, הסיק סן מאוחר יותר. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו "עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח" (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], מחירי מזון עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה.  

ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדינוית לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש בדמוקרטיות מתפקדות היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג צמיחה כלכלית, הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי החינוך והבריאות הציבוריים לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.

ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדינוית לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש בדמוקרטיות מתפקדות היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג צמיחה כלכלית, הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי החינוך והבריאות הציבוריים לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.

==פרסים==

==פרסים==

* [[פרס נובל לכלכלה]] מטעם הבנק השבדי על עבודתו בתחום [[כלכלת רווחה]] (1998)

* [[פרס נובל לכלכלה]] מטעם הבנק השבדי על עבודתו בתחום [[כלכלת רווחה]] (1998)

* [[בהרט רנטה]], אות ההוקרה האזרחי הגבוה ביותר בהודו (1999)

* בהרט רנטה, אות ההוקרה האזרחי הגבוה ביותר בהודו (1999)

* מדליית אייזנהור, למנהיגות ושרות ב[[ארצות הברית]] (2000)

* מדליית אייזנהור, למנהיגות ושרות ב[[ארצות הברית]] (2000)

* אלוף של כבוד, בריטניה (2000)

* אלוף של כבוד, בריטניה (2000)