שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''חֶשֶל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכת מורכבת]] שיכולה להמצא במספר מצבים ללא תלות בקלט שלה, בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת בתקופה נתונה. מערכת עם החשל [[תהליך]] שיש לו '''תלות במסלול''', יש לה סוג כלשהו של "זכרון". אם המערכת היא בעלת חשל לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת רק לפי התשומה הנוכחית שלה, ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות. | + | '''חֶשֶל''' או '''היסטרזיס''' (Hysteresis) היא תכונה של [[מערכת מורכבת]] שיכולה להמצא במספר מצבים ללא תלות בקלט שלה, בתשומות או בזרמים הנכנסים לתוך המערכת בתקופה נתונה. מערכת עם חשל היא [[תהליך]] שיש לו '''תלות במסלול''', יש לה סוג כלשהו של "זכרון". אם המערכת היא בעלת חשל לא ניתן לחזות מה יהיה הפלט של המערכת רק לפי התשומה הנוכחית שלה, ללא הסתכלות על ההיסטוריה של התשומות. |
| | | |
− | בניגוד לכך, ניתן להסתכל על [[מערכת דיטרמניסטית]] שיש לה התנהגות דינאמית "קלאסית", אבל אין לה חשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט של המערכת בנקודה עתידית כלשהי בהתבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. המונח "היסטרזיס" הגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדומות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing | + | בניגוד לכך, ניתן להסתכל על [[מערכת דיטרמניסטית]] שיש לה התנהגות דינאמית "קלאסית", אבל אין לה חשל. במקרה זה, ניתן לחזות את הפלט של המערכת בנקודה עתידית כלשהי בהתבסס אך ורק על הקלט של המערכת באותו זמן. המונח "היסטרזיס" הגיע מיוונית מהמילה "איחור" או "מפגר מאחור" (משום שהשפעות מוקדמות יכולות לפגר ולתת את השפעתם רק בעתיד) והיא נטבעה על ידי סר James Alfred Ewing. |
| | | |
| חשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. לדוגמה, הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. מכאן שאם נעביר ליד פיסה זו חתיכה כלשהי של מגנט, היא תתנהג בצורה אחרת לפי סוג ההיסטוריה של מיגנוט פיסת המתכת. כדי לבטל את המיגוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשרת יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים. | | חשל מתקיים במערכות טבעיות רבות. לדוגמה, הכנסת פיסת מתכת לתוך שדה מגנטי גורמת לכך שהמתכת עוברת מגנטציה כלשהי, גם לאחר שהשדה המגנטי החיצוני נמצא במקום אחר. לאחר שהמתכת עברה מיגנוט היא תשמור על תכונה זו. מכאן שאם נעביר ליד פיסה זו חתיכה כלשהי של מגנט, היא תתנהג בצורה אחרת לפי סוג ההיסטוריה של מיגנוט פיסת המתכת. כדי לבטל את המיגוט יש צורך ליישם שדה מגנטי בכיוון ההפוך. עקרון זה מאפשרת יישומים כמו זכרון מגנטי בדיסק הקשיח של מחשבים. |
| | | |
− | גם מערכות טכנולוגיות יכולות להיות בעלות חשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה. כך שהטמפרטורה של התנור נעה כל הזמן סביב 20 מעלות, והתרמוסטט מכבה ומדליק אותו לסירוגין. התרמוסטט עצמו הוא בעל היסטרזיס. אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק או מכובה. לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התרמוסטט רק על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי שלו. | + | גם [[טכנולוגיה|מערכות טכנולוגיות]] יכולות להיות בעלות חשל. לדוגמה תרמוסטט שמדליק או מכבה תנור. אם רוצים לשמור על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות, ניתן לכוון את התרמוסטט כך שידליק את התנור בטמפרטורה של 18 מעלות ומטה, ויכבה את התנור ב-22 מעלות ומעלה כך שהטמפרטורה של התנור נעה כל הזמן סביב 20 מעלות, והתרמוסטט מכבה ומדליק אותו לסירוגין. התנור והתרמוסטט עצמו הם בעלי היסטרזיס בחלק מתחום הטמפרטורות - אם אנחנו יודעים שהטמפרטורה היא 21 מעלות לא ניתן לדעת אם התנור דולק (החום עולה עד שיגיע ל 22 מעלות) או מכובה (החום יורד עד שנגיע ל-18 מעלות). לא ניתן לדעת מה הפלט העכשווי של התנור (כבוי\ דלוק) רק על סמך הידיעה של הקלט הנוכחי של התרמוסטט. |
| | | |
| ==דוגמאות לחשל== | | ==דוגמאות לחשל== |
שורה 11: |
שורה 11: |
| דוגמה לחשל ב[[כלכלה]] היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים, לדוגמה בייצוא. כאשר פירמה מייצאת למדינה אחרת היא צריכה להשקיע בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה. | | דוגמה לחשל ב[[כלכלה]] היא "תנאי סף" או "השקעה ראשונית" שקיימים בתחומים שונים, לדוגמה בייצוא. כאשר פירמה מייצאת למדינה אחרת היא צריכה להשקיע בתחילה כסף רב ומאמץ בקשירת קשרים עם לקוחות, הכרות עם טעמי הלקוחות, התמודדות עם קשיים של מכסים וחוקים שונים במדינות שונות וכו'. בהמשך הדרך קל בהרבה לייצא למקום שבו יש כבר היסטוריה של יצוא. מסיבה זו, קשה לקבוע אל סמך נתונים עכשוויים מה יהיה היקף הייצוא - הדבר תלוי בהיסטוריה של הייצוא של אותה פירמה. |
| | | |
− | היבט זה ניתן להכליל גם לתחומים נוספים כמו כניסה של פירמה לשוק חדש. | + | היבט זה ניתן להכליל גם לתחומים נוספים כמו כניסה של פירמה לשוק חדש, קליטה של עובד חדש בפירמה וכו'. |
| | | |
| ===חשל באקולוגיה=== | | ===חשל באקולוגיה=== |
שורה 33: |
שורה 33: |
| [[קטגוריה:מערכות]] | | [[קטגוריה:מערכות]] |
| [[קטגוריה:תהליכים]] | | [[קטגוריה:תהליכים]] |
− | [[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
| |