שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,542 בתים ,  13:08, 1 בינואר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:     
אמון הדדי הוא חשוב גם בהקשרים אחרים כמו חוזקם של קשרי [[קהילה]], שיפוט הוגן ושמירה על החוק והצלחת תפקודם של מוסדות חברתיים.
 
אמון הדדי הוא חשוב גם בהקשרים אחרים כמו חוזקם של קשרי [[קהילה]], שיפוט הוגן ושמירה על החוק והצלחת תפקודם של מוסדות חברתיים.
 +
==אמון בכלכלה==
 +
===השפעת תמריץ כלכלי על הנכונות לשקר===
 +
יש דעות חלוקות לגבי הנכונות של אנשים לשקר כאשר יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת.  "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי (בפרשנות מצומצמת מאד של מיקסום תועלת כלכלית). הכלכלן גרי בקר ניסח עקרון דומה לגבי נכונות של אנשים לבצע רמייה, פשע או פגיעה באחרים כאשר הדבר משתלם מספיק, לפי עקרונות של [[תועלת שולית פוחתת]] שבה משחקים תפקיד גודל הפרס עקב ביצוע העבירה, הסיכוי להתפס וגודל העונש.
   −
==אמון וכסף==
+
הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.
הררי מציין כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:
+
 +
השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. אם ההצגה של אדג'ווארת' מדוייקת, אנשים לא יהססו לשקר כאשר הדבר יכול למקסם את התועלת הכלכלית שלהם.  סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית, דבר שיוצא נגד מודל [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית:
 +
 
 +
{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}
 +
 
 +
לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את הייתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>
 +
 
 +
לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.
 +
 
 +
[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רצאיונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רצאיונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגטימית.
 +
 
 +
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].
 +
 
 +
===אמון וכסף===
 +
ההיסטוריון יובל הררי מציין כי [[כסף]] הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:
 
{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
 
{{ציטוט|תוכן="כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}
    
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
 
מי שנותן דברים בעלי ערך, כמו לדוגמה שקי חיטה, תמורת כסף כלשהו, חייב להאמין כי הוא ירצה לתת את אותו כסף בתמורה למוצרים או שירותים אחרים, המוכרים יהיו מוכנים לקבל כסף זה. הגורם העיקרי שכיום אמור להבטיח כי לכסף אכן יהיה ערך עתידי כזה הוא המדינה שיכולה לאכוף על אנשים שלא לייצר זיוף של הכסף, לא לייצר תחליפי כסף ולא לסרב לקבל כסף. כאשר משטר במדינה מסויימת נחלש, לדוגמה כאשר שליט דיקטוררי ברומניה איבד את כסאו, אובד לעיתים קרובות האמון בערכו העתידי של הכסף והוא מאבד מערכו במהירות.
   −
==אשראי והון פיננסי כסוגים של אמון==
+
===אשראי והון פיננסי כסוגים של אמון===
 
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
 
הררי מציין גם את תפקידו של אמון מסוג אחר - אמון בעתיד בהצלחת המערכת של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] ו[[כסף מבוסס חוב]] ביצירת [[צמיחה כלכלית]] כחלק מהותי מה[[קפיטליזם]]. במערכת כזו, יש אמונה כי הכלכלה אינה סכום אפס, ולכן יש מקום לגידול של המערכת. בתנאים הנכונים (כמו שיפוט הוגן, אכיפה נגד רמאים וכו') לבני אדם ובמיוחד ל[[בנק]] יש את היכולת לתת [[אשראי]] לעסקים חדשים כדי שאלה יוכלו להשקיע את הכסף בעסק, לייצר עוד מוצרים, למכור אותם ברווח, והאז להחזיר את הכסף בתוספת [[ריבית]].
   שורה 41: שורה 58:  
ניתן להסתכל גם על [[הון פיננסי]] - מניות, אג"ח וכלים דומים כעל סוג של הון התלוי באמון כלומר כסוג של [[הון חברתי]]. במקרה זה יש צורך באמון ביושרה של הנהלת הפירמה, בעתיד השווקים שבהם היא מוכרת ועוד. רמיה בחברה (כמו בחברת [[אנרון]]) יכולה לשנות את כמות ההון שיש לה. "מוניטין החברה" שהוא אחד הפרמטרים בזמן מכירת חברה בשעת מיזוגים הוא בעצם סוג של אמון ביכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שלה ואו להמשיך גידול ברווחים ובמכירות גם בעתיד. קריסה של שוק המניות מהווה בעצם משבר אמון מצידם של המשקיעים ביכולת של תת קבוצה של חברות או של כל החברות הנסחרות לספק רווחים עתידיים כצפוי.  
 
ניתן להסתכל גם על [[הון פיננסי]] - מניות, אג"ח וכלים דומים כעל סוג של הון התלוי באמון כלומר כסוג של [[הון חברתי]]. במקרה זה יש צורך באמון ביושרה של הנהלת הפירמה, בעתיד השווקים שבהם היא מוכרת ועוד. רמיה בחברה (כמו בחברת [[אנרון]]) יכולה לשנות את כמות ההון שיש לה. "מוניטין החברה" שהוא אחד הפרמטרים בזמן מכירת חברה בשעת מיזוגים הוא בעצם סוג של אמון ביכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שלה ואו להמשיך גידול ברווחים ובמכירות גם בעתיד. קריסה של שוק המניות מהווה בעצם משבר אמון מצידם של המשקיעים ביכולת של תת קבוצה של חברות או של כל החברות הנסחרות לספק רווחים עתידיים כצפוי.  
   −
פעמים רבות לאחר משבר בורסה מדברים על נזק פיננסי בשווי כך וכך מיליוני דולארים ש"נעלמו" במשבר. השאלה היא לאן נעלם הכסף הזה? מה אבד במשבר כאשר כל המפעלים נשארו כשהיו. התשובה היא אובדן האמון.
+
פעמים רבות לאחר משבר בורסה מדברים על נזק פיננסי בשווי כך וכך מיליוני דולרים ש"נעלמו" במשבר. השאלה היא לאן נעלם הכסף הזה? מה אבד במשבר כאשר כל המפעלים נשארו כשהיו. התשובה היא אובדן האמון. הערך העודף במניות נוצר עקב אמונה של אנשים בהמשך צמיחת החברות, וערך זה אבד עם שקיעת אמונה זו. 
    
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.  
 
מסיבות אלה, אמון מהווה נקודת מפתח בהקשרים של תאוריות כמו [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[גבולות לצמיחה]] לבין היציבות של מערכות פיננסיות. היות ותאוריות אלה גורסות כי מחסור יחסי במשאבים או מגבלות אחרות יגרמו לקשיים כלכליים, הדבר עלול לערער הסדר הקיים ובמיוחד את המערכת הפיננסית עוד לפני השפעה ניכרת על המערכת הכלכלית הפיזית, בעיקר על ידי איום על מיתוס הצמיחה הכלכלית והאמונה בעתיד טוב יותר.  
  −
ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כמו לדוגמה [[משחק האולטימטום]].
      
==אמון וחינוך==
 
==אמון וחינוך==

תפריט ניווט