47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 28:
שורה 28: − + − + − + + + + +
←האדם הכלכלי
ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדינוית לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.
ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדינוית לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.
===האדם הכלכלי===
===האדם הכלכלי ואנוכיות===
סן היה ביקורתי כלפי מודל [[האדם הכלכלי]]. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:
סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של סן נעוצה בכך שהוא שולל את הייתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>
{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.}}
סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:
{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}
השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התהנגות כזו (וגישה כללית של ראציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רצאיונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.
==פרסים==
==פרסים==