שינויים

שורה 38: שורה 38:  
ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסיה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסיה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסיה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסיה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]
 
ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסיה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסיה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסיה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסיה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]
   −
===הבדלים בגורמי סיכון===
+
===הבדלים בדפוסי תחלואה===
יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות בתוחלת החיים.  הדבר כולל את גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], הרגלי עישון, הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות, תמותת תינוקות בלידה, הרגלי שינה ועומס בעבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.
+
[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, ישראל ומספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה הוא עומד על 400-500, בסין, ברזיל ומדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק מהמדינות ברה"מ לשעבר שיעורי המוות עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן.]]
 +
 
 +
יש הבדלים בין '''דפוסי התחלואה''' וסיבות המוות במדינות שונות. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[מחלות נשימה כרוניות]], [[מחלות לב]], ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס.
 +
 
 +
לדוגמה נכון לשנת 2012 בישראל 86% ממקרי המוות נגרמו ממחלות כרוניות, עוד 5% מתאונות ועוד 9% ממחלות מדבקות וסיבות אחרות. [[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] לעומת זאת באנגולה שבאפריקה רק 24% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אחוז המוות מתאונות עומד על 10% ו-66% ממקרי המוות קשורים למחלות מדבקות וסיבות נוספות. [http://www.who.int/nmh/countries/ago_en.pdf]  
   −
לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארה"ב יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.
+
גם בדפוסי מחלות לא מדבקות יש הבדלים - בדומה לישראל גם ברוסיה 86% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אבל בעוד בישראל 27% ממקרי המוות קשורים לסרטן ו-26% למחלות לב, ברוסיה 60% ממקרי המוות קשורים למחלות לב ורק 16% לסרטן (הרוסים גם מתים מוקדם יותר - ראו בהמשך).[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] בין מדינות עניות ועשירות יש גם הבדלים במחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.
   −
יש הבדלים בין מדינות שונות בהקשר של גורמי התחלואה והסיכון. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[מחלות נשימה כרוניות]], [[מחלות לב]], ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס וכן מחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב. לדוגמה נכון לשנת 2012 בישראל 86% ממקרי המוות נגרמו ממחלות כרוניות, עוד 5% מתאונות ועוד 9% ממחלות מדבקות וסיבות אחרות. [[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf] לעומת זאת באנגולה שבאפריקה רק 24% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אחוז המוות מתאונות עומד על 10% ו-66% ממקרי המוות קשורים למחלות מדבקות וסיבות נוספות. [http://www.who.int/nmh/countries/ago_en.pdf] בדומה לישראל גם ברוסיה 86% ממקרי המוות קשורים למחלות לא מדבקות, אבל בעוד בישראל 27% ממקרי המוות קשורים לסרטן ו-26% למחלות לב, ברוסיה 60% ממקרי המוות קשורים למחלות לב ורק 16% לסרטן (הרוסים גם מתים מוקדם יותר - ראו בהמשך).[http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]
+
===הבדלים בגורמי סיכון===
 +
הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים  בין מדינות גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, נורמות חברתיות ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה: הרגלי עישון, הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  
   −
[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, ישראל ומספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה הוא עומד על 400-500, בסין, ברזיל ומדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק מהמדינות ברה"מ לשעבר שיעורי המוות עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן.]]
+
יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו עישון, השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסיה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]
   −
הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונה בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו עישון, השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסיה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]
+
חלק מגורמי סיכון אלה לא משפיעים על מדדי בריאות אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארה"ב יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה זו הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.
    
==תוחלת חיים ואי שוויון כלכלי בתוך מדינות==
 
==תוחלת חיים ואי שוויון כלכלי בתוך מדינות==