47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: − + + + + + + + + + +
←היסטוריה
מאמר מאת קטלר קלבלד Cutler J. Cleveland משנת 1999 מתחקה אחר ההיסטוריה של המחשבה הביופיסית. הוא מתחית מ[[פיזיוקרטים]] ועד למחקר האמפירי הנוכחי, עם דגשים על אישים שתרמו לתאוריה.
מאמר מאת קטלר קלבלד Cutler J. Cleveland משנת 1999 מתחקה אחר ההיסטוריה של המחשבה הביופיסית. הוא מתחית מ[[פיזיוקרטים]] ועד למחקר האמפירי הנוכחי, עם דגשים על אישים שתרמו לתאוריה.
קלבלנד, והוגים נוספים מיייחסים את שורשי הכלכלה הביופיסית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אכולוסיה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].
===הפיזיוקרטים===
קלבלנד והוגים נוספים מיייחסים את שורשי הכלכלה הביופיסית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אכולוסיה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].
ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].
ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].
===תחילת המאה ה-20===
את המונח 'כלכלה ביופסית' טבע [[אלפרד לוטקה]] ב-1924 בקריאה שלו לשימוש בעקרונות פיסיקליים וביולוגיים בסיסיים לסיוע בביצוע של אנליזה כלכלית.
את המונח 'כלכלה ביופסית' טבע [[אלפרד לוטקה]] ב-1924 בקריאה שלו לשימוש בעקרונות פיסיקליים וביולוגיים בסיסיים לסיוע בביצוע של אנליזה כלכלית.
בתחילת המאה ה-20 היה גל גדול של ספרות שהוקדשה לבחינה של תפקידם של משאבי הטבע בפעילות האנושית ובעיקר בתחום הייצור הכלכלי. ההוגה הבולט ביותר בשנים אלה היה פרדריק סודי (Frederick
Soddy ), כימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1921, "על עבודתו בכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים". סודי יישם את חוקי התרמודינמיקה על מערכות כלכליות והקדיש חלק גדול מהקריירה המקצועית שלו לביקורת על [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. כמו הפיזיוקרטים סודי (1922) טען כי תאוריה מקיפה של עושר כלכלי היא קודם כל בעלת חוקים ביו-פיזיים בגלל ש:
"החיים שואבים את כל האנרגיה הפיזית, או הכוח שלהם, לא ממשהו שטמון בחומר החי, ואפילו פחות מיישות קדושה חיצונית, אלא רק מהעולם הדומם. בכל צרכי המשך הקיום הפיזי הם תלויים בעקרונות של מנוע הקיטור. העקרונות והאתיקה של כל מוסכמות האדם אסור להם להיות מנוגדים לאלו של התרמודינמיקה.<ref> Soddy, F., 1922. Cartesian Economics. Hendersons, London. עמ' 9 </ref>
סודי טען כי השגיעה הקטלנית ב[[חקר הכלכלה]] נעוצה בבלבול בין עושר (wealth), שיש לו מימד פיזיקלי ברור, לבין [[חוב]] שהוא [[מציאות מדומיינת|יישות מתמטית מדומיינת]] שאין לה מימד פיזיקלי. בניגוד לעושר, ניתן לייצר חובות על ידי "נפנוף היד" או "רצון הרוח". בגלל ש"חובות כפופים לחוקי המתמטיקה במקום לחוקי הפיזיקה, בניגוד לעושר, שכפוף לחוקי התרמודינמיקה, החובות לא נרקבים עם חלוף הזמן. להפך, הם גדלים בכך וכך אחוזים בשנה, על ידי החוקים הפשוטים והמוכרים של ריבית דריבית".<ref>Soddy, F,, 1926. Wealth, Virtual Wealth, and Debt. E.P. Dutton, New York. Solow, R.M., 1974. Intergenerational equity and exhaustible resources. עמוד 70</ref>
==תרומתו של ג'ורג'סקיו-רוגן==
==תרומתו של ג'ורג'סקיו-רוגן==