שינויים

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ 15 מיליארד הקטר. בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:  

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ 15 מיליארד הקטר (150 מיליון קילומטרים רבועים). בשנת 2000 שטח זה התחלק כך:  

{| {{table}}

{| {{table}}

|}

|}

סה"כ [[חקלאות|השטח החקלאי]] של האנושות מכסה שליש (34%) מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf]

==אובדן יערות==

 

לפי הפאנל, ב-50 השנים האחרונות, [[בירוא יערות|נהרסו יערות]] בשטח יער של 650 מיליון הקטר, [http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.  

לכאורה שטחי החקלאות לא השתנו הרבה מאז שנת 1950 והתחלת [[המהפכה הירוקה]] שהגדילה את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ללא הרחבת השטחים עצמם. עם זאת זו תמונה שאינה מדוייקת. חלק משטחי החקלאות נזנחים עקב [[בליית קרקע]], אובדן חומרי הזנה, מדבור, ו[[המלחת קרקע]]. במקום שטחים אלה מוכשרים שטחים חדשים בדרך כלל על חשבון שטחי יער. הדבר נפוץ במיוחד במסגרת [[חקלאות כרות והבער]] בסמוך ליערות גשם שמשלבת שני תהליכים נוספים - כריתת יערות ומדבור.  

 

===אובדן יערות===

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי, ב-50 השנים האחרונות, [[בירוא יערות|נהרסו יערות]] בשטח יער של 650 מיליון הקטר, [http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.  

לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף ק"מר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו [[יערות גשם]].<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref>  אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של [[גידול אוכולוסין]], [[שינוי טכנולוגי]] או [[צמיחה כלכלית]]), פרוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-300 שנה.  

לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף ק"מר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו [[יערות גשם]].<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref>  אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של [[גידול אוכלוסין]], [[שינוי טכנולוגי]] או [[צמיחה כלכלית]]), פרוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-312 שנה.  

מאמינים כי [[יערות מאכל]], מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. <ref>Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."</ref>

מאמינים כי [[יערות מאכל]], מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. <ref>Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."</ref>

==השפעות סביבתיות==

==השפעות סביבתיות==

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת שימושי קרקע באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים]]

המחקר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 מחשיב את השימוש הבלתי זהיר בקרקעות ואת כילוי קרקעות על ידי [[סחף קרקע]] ו[[בירוא יערות]] כאחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של האנושות ולהוות [[קיימות|איום קיומי]].

 

לשימושי קרקע ולמדיניות ניהול משאבי קרקע יש השפעות ניכרות על [[משאבי הטבע]] וה[[סביבה הטבעית]] כולל [[מים]], [[קרקע]], חומרי הזנה (לצמחים), צמחים ובעלי חיים.

 

מידע על שימושי קרקע יכול לשמש לשם פיתוח פתרונות הקשורים בניהול משאבי טבע כגון מניעת [[המלחת קרקעות]] ושמירה על איכות מי התהום. לדוגמה מאגרי מים ונהרות באיזורים שעברו [[בירוא יערות]] או שעברו סחף קרקע יהיו בעלי איכות מים שונה מאלו שנמצאים באיזורים מיוערים.

שימוש בלתי זהיר בקרקעות וכילוי קרקעות על ידי [[סחף קרקע]] ו[[בירוא יערות]] נחשב אחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של האנושות, על ידי המחקר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009.  

שטחי החקלאות משפיעים על [[הסביבה הטבעית]] לא רק בזמן הכשרתם אלא גם בהמשך - על ידי צריכת [[מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] של בעלי חיים וצמחים ועל ידי [[זיהום חקלאי]] ב[[דשנים]] וב[[חומרי הדברה]]. השפעה חשובה נוספת שיש לשטחים החקלאיים היא השפעה על [[מחזורים אקולוגיים]] - [[מחזור הפחמן]] ([[התחממות עולמית]] ו[[החמצת אוקיינוסים]]), [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]].  

שימוש יתר באדמות ספר מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי ראיית ייתר, דלדול חומרי הזנה לצמחים, השקייה במים עם מלחים וגרירת [[המלחת קרקע]] גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות באיזורים כמו צפון אפריקה מדרום לסהרה, צפון אפריקה מצפון לסהרה וספרד, דרום אפריקה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה (איזור אייזרבייג'ן), דרום רוסיה, אוסטרליה, מערב ארצות הברית, ודרום דרום אמריקה.  

השטחים העירוניים והתעשייתים הם קטנים למדי - רק 2% מסך השטח היבשתי של כדור הארץ. למרות זאת השפעם אינה קטנה. ההשפעה של שטחים אלה באה לידי ביטוי על ידי [[קיטוע שטחי מחייה]] - כך שכבישים וערים ששטחם הכולל קטן למדי יוצרים הפרעה לנדידת בעלי חיים וצמחים, כך שדבר זה מהווה גורם חשוב המשפיע על [[הכחדת מינים]].  

לשימושי קרקע ולמדיניות ניהול משאבי קרקע יש השפעות ניכרות על [[משאבי הטבע]] וה[[סביבה הטבעית]] כולל [[מים]], [[קרקע]], חומרי הזנה (לצמחים), צמחים ובעלי חיים. מידע על שימושי קרקע יכול לשמש לשם פיתוח פתרונות הקשורים בניהול משאבי טבע כגון מניעת [[המלחת קרקעות]] ושמירה על איכות מי התהום. לדוגמה מאגרי מים ונהרות באיזורים שעברו [[בירוא יערות]] או שעברו סחף קרקע יהיו בעלי איכות מים שונה מאלו שנמצאים באיזורים מיוערים.

[[זיהום עירוני]] ו[[זיהום תעשייתי]] יוצרים הפרעות נוספות. תעשיות [[כרייה]] עלולות ליצור בעיות [[זיהום מים]] קשות לאורך שטחים נרחבים במורד הזרם ולפגוע במערכות אקולוגיות ובשטחי חקלאות. שאיבת [[נפט]] פוגעת לעיתים קרובות ביערות על ידי זיהום נפט. [[נדידת זיהום אוויר|זיהום אוויר עלול לנדוד]] על פני מרחקים של מאות ק"מ ולגרום ל[[גשם חומצי]]. פליטת [[גזי חממה]] שרובם נפלטים מהסביבה העירונית והתעשייתית עלולה לגרור [[התחממות עולמית]].  

==ראו גם==

==ראו גם==