47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 123:
שורה 123: − + + + + + − + − +
←ביקורת
* '''מנורה מבטחים פיננסים''' מנהלת כ 18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
* '''מנורה מבטחים פיננסים''' מנהלת כ 18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
==ביקורת==
==בעיות וביקורת==
===תת חסכון לפנסיה===
===תת חסכון לפנסיה===
בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.
הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסיה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל היתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסיה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסיה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]
היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה, וכן נושאי [[קיימות]] (ראו בהמשך).
היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה, וכן נושאי [[קיימות]] (ראו בהמשך). בנוסף תמריצים להקטנת החסכון הפנסיוני כגון [[תרבות הצריכה]] ופרסום ללקיחת הלוואות גורמים להקטנת אחוז החסכון בקרב משקי בית.
===דמי ניהול גבוהים===
===דמי ניהול גבוהים===
לטענת פורום החוסכים לפנסיה, הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפנסיה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות.
לטענת פורום החוסכים לפנסיה, הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפנסיה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות. כאמור חלק מדמי הניהול מצטברים בשיטה של ריבית-דרידבית ולכן מגיעים לסכומים של מאות אלפי שקלים ובין 10-30% מסך החסכון.
לטענת מירב ארלוזרוב, דמי הניהול בחברות הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
לטענת מירב ארלוזרוב, דמי הניהול בחברות הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]