47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 18:
שורה 18: − [[קובץ:Criticalmasstelavivfeb2008-1.JPG|ממוזער|300px|[[מסה קריטית]] בתל אביב, 2008]]+ − שורה 43:
שורה 42: − + + + שורה 52:
שורה 53: − + שורה 60:
שורה 61: +
אין תקציר עריכה
==שבילי אופניים בתל אביב==
==שבילי אופניים בתל אביב==
באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.
באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.
נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים . עם זאת יחסית לתקנים בינלאומיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית. חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).
נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 120 ק"מ שבילי אופניים . עם זאת יחסית לתקנים בינלאומיים ואירופאים מדובר ברשת באיכות בינונית. חלקם אינם תקניים (לפי התקנות של משרד התחבורה משנת 2009) וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. כמו כן רבים מהשבילים שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצרכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).
==תרבות האופניים בעיר==
==תרבות האופניים בעיר==
[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90 , והיתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]].
[[קובץ:Criticalmasstelavivfeb2008-1.JPG|ממוזער|300px|[[מסה קריטית]] בתל אביב, 2008]]
[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90 , והיתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]]. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.
העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388] ראש העיר, חולדאי, השתמש באופניים כחלק מהלוגו שלו בבחירות לעירייה בשנת 2013.
העירייה מעודדת את התושבים לנסוע באופניים ועורכת גם אירוע רכיבה המוני בסוכות ("סובב תל אביב"). [http://www.themarker.com/cars/1.1522388] ראש העיר, חולדאי, השתמש באופניים כחלק מהלוגו שלו בבחירות לעירייה בשנת 2013.
==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==
==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==
הגידול המהיר ברוכבי האופניים, יחד עם תשתית אופניים בינונית גורמת לחיכוך בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל בתל אביב. רוכבים רבים הם רוכבים חדשים, וכן רוכבים על [[אופניים חשמליים]] שחלקם הגדול הוא בני נוער וצעירים שעבורם האופניים הם כלי התחבורה המרכזי שלהם. רוכבים רבים רוכבים על המדרכות בעיר, ומסכנים הולכי רגל, בעיקר קשישים וילדים. כמו כן , עקב הרגלים וסימון גרוע של חלק מהשבילים, הולכי רגל רבים הולכים על שבילי האופניים ומפריעים לרוכבים.
הגידול המהיר ברוכבי האופניים, יחד עם תשתית אופניים בינונית גורמת לחיכוך בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל בתל אביב (נכון לשנת 2014). רוכבים רבים הם רוכבים חדשים, וכן רוכבים על [[אופניים חשמליים]] שחלקם הגדול הוא בני נוער וצעירים שעבורם האופניים הם כלי התחבורה המרכזי שלהם. רוכבים רבים רוכבים על המדרכות בעיר, ומסכנים הולכי רגל, בעיקר קשישים וילדים. כמו כן , עקב הרגלים וסימון גרוע של חלק מהשבילים, הולכי רגל רבים הולכים על שבילי האופניים ומפריעים לרוכבים.
לפי סקר משנת 2012, 55% אחוז מתושבי העיר חושבים שאופניים מפריעים להולכי הרגל, ו81% מהתושבים חושבים שהולכי הרגל מפריעים לרוכבי האופניים. <ref name="tlv2012"/> לפי הערכה של בתי החולים, בדיון בכנסת בשנת 2013 אושפזו כ-1000 הולכי רגל כתוצאה מפגיעות מצד רוכבי אופניים, ומספר לא ברור של רוכבי אופניים.
לפי סקר משנת 2012, 55% אחוז מתושבי העיר חושבים שאופניים מפריעים להולכי הרגל, ו81% מהתושבים חושבים שהולכי הרגל מפריעים לרוכבי האופניים. <ref name="tlv2012"/> לפי הערכה של בתי החולים, בדיון בכנסת בשנת 2013 אושפזו כ-1000 הולכי רגל כתוצאה מפגיעות מצד רוכבי אופניים, ומספר לא ברור של רוכבי אופניים.
החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות בשנת 2011. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תאסר ותאכף על ידי פקחי העייריה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים.
החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות בשנת 2011. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תאסר ותאכף על ידי פקחי העייריה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים.
יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להמנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג , הצפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]
==ראו גם==
==ראו גם==