שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,366 בתים ,  14:32, 30 בספטמבר 2014
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
חברת '''רותם אמפרט''' היא חברה להפקת [[פוספט]] ולייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים ו[[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
+
חברת '''רותם אמפרט''' היא חברת [[כרייה]] והפקת [[פוספט]] ולייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים ו[[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.
    
==פעילות ==
 
==פעילות ==
לחברה יש שלושה מפעלים - רותם, צין ואורון, בהם מועסקים כאלף איש. בשנת 2006 כרו במתקנים כ-3 מיליון טונות של סלעי פוספט, וייצרו כ-1.6 מיליון טונות של דשנים.<ref name="ben_David">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504014,00.html המפעלים המזהמים ביותר בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים Ynet, 08.02.08.
+
לחברה יש שלושה מפעלים - רותם, צין ואורון, בהם מועסקים כ-1100 עובדים.<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000924131 בשל איומי הפיטורים: עובדי רותם אמפרט של כיל פתחו בשביתה] מיקי פלד, כלכליסט 13.03.14, </ref> בשנת 2006 כרו במתקנים כ-3 מיליון טונות של סלעי פוספט, וייצרו כ-1.6 מיליון טונות של דשנים.<ref name="ben_David">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504014,00.html המפעלים המזהמים ביותר בישראל] על זיהום חלקיקים בתעשייה בישראל. עמיר בן-דוד, 7 ימים Ynet, 08.02.08.
</ref>  
+
</ref> עד שנת 2014 הגיעה כריית הפוספטים ל-7.5 מיליוני טונות של סלעי פוספט. מתוך כמות זו, רוב הסלע מיוצא בצורה לא מעובדת למדינות אחרות, ורק חלקו הקטן מעובד לדשן. אחוז קטן מתוך הדשן נמכר לשימוש [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] ורובו הגדול מיוצא לחו"ל.
   −
במפעל "נגב אורון" קיימים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. <ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם דרומית מערבית למכתש הגדול, וצפונית מזרחית לשמורת מכתשים עין יהב.  
+
במפעל "'''נגב אורון'''" קיימים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. <ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם דרומית מערבית למכתש הגדול, וצפונית מזרחית לשמורת מכתשים עין יהב.  
   −
במפעל "צין" יש מכרות פוספט ,בריכות, ומתקני ייצור ושינוע.<ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם דרומית מערבית למפעל  אורון, ולשמורת מכתשים עין יהב. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ לא רחוק מנחל צין וכן בצורת פרסה סביב שמורת הר-ההר (הר צין).  
+
במפעל "'''צין'''" יש מכרות פוספט ,בריכות, ומתקני ייצור ושינוע.<ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם דרומית מערבית למפעל  אורון, ולשמורת מכתשים עין יהב. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ לא רחוק מנחל צין וכן בצורת פרסה סביב שמורת הר-ההר (הר צין).  
   −
במפעל במישור רותם ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור ושינוע, ובריכות. המפעל מפיק גם בחומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים. <ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם 15 ק"מ מזרחית לעיר דימונה, וכ-20 ק"מ דרומית לעיר ערד, בסמוך לבקעת צבאים והר צבאים.  
+
במפעל '''מישור רותם''' ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור ושינוע, ובריכות. המפעל מפיק גם בחומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים. <ref name="ben_David"/> המפעל ממוקם 15 ק"מ מזרחית לעיר דימונה, וכ-20 ק"מ דרומית לעיר ערד, בסמוך לבקעת צבאים והר צבאים.  
    
החברה מחזיקה כבר למעלה מ-50 שנה ברשיונות לכריית פוספטים באתרים שונים בנגב.<ref name="ben_David"/>
 
החברה מחזיקה כבר למעלה מ-50 שנה ברשיונות לכריית פוספטים באתרים שונים בנגב.<ref name="ben_David"/>
 +
 +
רוב המידע לגבי עתודות הפוספטים של ישראל, גודלן ואיכותם לא נמצאת בידי ההממשלה אלא בידי החברה.
    
==בעלות ושליטה==
 
==בעלות ושליטה==
החברה שייכת לקבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]].<ref name="ben_David"/> כימיקלים לישראל היא הבעלים גם של חברות מפעלי ים המלח (הנמצאים מזרחית למפעלים של רותם אמפרט) וכן למפעל "[[פריקלאס]]" שממוקם באזור רותם, ליד מפעלי רותם אמפרט.
+
החברה שייכת לקבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שהיתה בעבר בשליטת [[האחים עופר]].<ref name="ben_David"/> כימיקלים לישראל היא הבעלים גם של חברות מפעלי ים המלח (הנמצאים מזרחית למפעלים של רותם אמפרט) וכן למפעל "[[פריקלאס]]" שממוקם באזור רותם, ליד מפעלי רותם אמפרט.
    
== זיהום מים ==
 
== זיהום מים ==
בדצמבר 2001 זכתה רותם אמפרט  לפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד לאיכות הסביבה, שהוענק לה על ידי השר דאז [[צחי הנגבי]]. הנימוקים למתן הפרס היו צמצומם שפכים במקור וחסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות ישנות. מיחזור של חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של [[זיהום אוויר]], שיקוף של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של דרכי מטיילים באזור. כמו כן המפעל טיפל
+
בדצמבר 2001 זכתה רותם אמפרט  לפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם [[המשרד לאיכות הסביבה]], שהוענק לה על ידי השר דאז [[צחי הנגבי]]. הנימוקים למתן הפרס היו צמצצום [[זיהום מים|שפכים]] במקור וחסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות ישנות. מיחזור של חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של [[זיהום אוויר]], שיקום של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של דרכי מטיילים באזור. כמו כן המפעל טיפל
 
ומיחזר פסולת מוצקה כגון: ברזל, גומי, חביות נייר וקרטון. [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2294&enZone=magen_industry]  
 
ומיחזר פסולת מוצקה כגון: ברזל, גומי, חביות נייר וקרטון. [http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l2294&enZone=magen_industry]  
   −
[[אדם טבע ודין]] ו[[חיים וסביבה]] התנגדו להענקת הפרס בגלל שלטענתם המפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום [[מי התהום]] באקוויפר "חבורות יהודה" בנגב. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשיה בעלי חומיציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני קובים של מי שתיה. לטענת אט"ד היא שלחה מכתבי התראה למפעל חודשיים קודם לכן.<ref name="ynet2001">[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1471348,00.html  אט"ד: שני מפעלים "מצטיינים" דווקא מזהמים הסביבה] Ynet דוד הכהן, 27.12.01</ref>
+
[[אדם טבע ודין]] ו[[חיים וסביבה]] התנגדו להענקת הפרס בגלל שלטענתם המפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום [[מי התהום]] ב[[משק המים בישראל|אקוויפר "חבורות יהודה" בנגב]]. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשיה בעלי חומציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני מטרים מעוקבים של מי שתיה. לטענת אדם טבע ודין, היא שלחה מכתבי התראה למפעל חודשיים קודם לכן.<ref name="ynet2001">[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1471348,00.html  אט"ד: שני מפעלים "מצטיינים" דווקא מזהמים הסביבה] Ynet דוד הכהן, 27.12.01</ref>
   −
כימיקלים לישראל מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של רותם אמפרט, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. בנוסף, לטענת החברה המים המליחים של רותם אמפרט הם בעלי פוטנציאל תעשייתי וכי חברת מפעלי ים המלח (שגם היא בבעלות כימיקלים לישראל) מעוניינת לצרוך בעתיד את המים. וכן כי יש שיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה, והשקעות להפחתת הזיהום<ref name="ynet2001"/>  
+
כימיקלים לישראל מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של רותם אמפרט, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. בנוסף, לטענת החברה המים המליחים של רותם אמפרט הם בעלי פוטנציאל תעשייתי וכי חברת [[מפעלי ים המלח]] (שגם היא בבעלות כימיקלים לישראל) מעוניינת לצרוך בעתיד את המים. כמו כן מסרה החברה כי יש שיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה, והשקעות להפחתת הזיהום<ref name="ynet2001"/>  
    
==זיהום אוויר==
 
==זיהום אוויר==
מפעלי רותם-אמפרט הם המפעלים המזהמים ביותר בישראל בהיבט של זיהום חלקיקי.<ref name="ben_David"/> בסך הכל, נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל.  
+
מפעלי רותם-אמפרט הם [[זיהום תעשייתי|המפעלים המזהמים ביותר בישראל]] בהיבט של [[זיהום חלקיקי]].<ref name="ben_David"/> בסך הכל, נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל.  
    
משנת 2002 מבצע [[המשרד להגנת הסביבה]] בדיקות פתע על הפירמה, ועד כה נתגלו חריגות בעשרות אחוזים בפליטת [[זיהום אוויר|מזהמי אוויר]] של מתקנים וארובות שלה.  
 
משנת 2002 מבצע [[המשרד להגנת הסביבה]] בדיקות פתע על הפירמה, ועד כה נתגלו חריגות בעשרות אחוזים בפליטת [[זיהום אוויר|מזהמי אוויר]] של מתקנים וארובות שלה.  
   −
כבר בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות 2 מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. נכון לשנת 2006, המפעל פלט 35% מסך הפליטות התעשיות של חלקיקים מזהמים בישראל, והוא נחשב למפעל המזהם ביותר בישראל בהיבט זה.<ref name="ben_David"/>  
+
כבר בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות 2 מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. נכון לשנת 2006, המפעל פלט 35% מסך הפליטות התעשתיות של חלקיקים מזהמים בישראל, והוא נחשב למפעל המזהם ביותר בישראל בהיבט זה.<ref name="ben_David"/>  
   −
במפעל אורון התגלו חריגות מהתקן כבר בשנת 2002. נכון לשנת 2006 המפעל פלט 7% מכלל זיהום החלקיקים התעשייתי בישראל. גם במפעל רותם-אמפרט במישור רותם נרשמו חריגות מהתקנים. המפעל מייצר כ-2% מכלל זיהום החלקיקי התעשייתי בישראל (נכון לשנת 2006). <ref name="ben_David"/>  
+
במפעל אורון התגלו חריגות מהתקן כבר בשנת 2002. נכון לשנת 2006 המפעל פלט 7% מכלל זיהום החלקיקים התעשייתי בישראל. גם במפעל רותם-אמפרט במישור רותם נרשמו חריגות מהתקנים. המפעל מייצר כ-2% מכלל זיהום החלקיקי התעשייתי בישראל (נכון לשנת 2006). <ref name="ben_David"/> עם זאת, בניגוד למפעלים אחרים, כמו [[רמת חובב]] או [[זיהום אוויר בחיפה|מפעלים מזהמים באיזור חיפה]] מפעלי החברה יושבים רחוק ממקומות יישוב ולכן השפעת הזיהום החלקיקי על בריאות הציבור היא פחותה בהרבה.
    
עד כה (2008) בחר [[המשרד להגנת הסביבה]] להסתפק בהתראות ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בטענה כי התחייב לשפר את דרכיו בעתיד. לטענת החברה הם השקיעו עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות והם מתכוונים להשקיע סכומים דומים בעתיד כדי לגרום לצמצום זיהום האוויר. מתקני ספיגה הוקמו במפעלים באורון ובצין וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.
 
עד כה (2008) בחר [[המשרד להגנת הסביבה]] להסתפק בהתראות ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בטענה כי התחייב לשפר את דרכיו בעתיד. לטענת החברה הם השקיעו עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות והם מתכוונים להשקיע סכומים דומים בעתיד כדי לגרום לצמצום זיהום האוויר. מתקני ספיגה הוקמו במפעלים באורון ובצין וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.
שורה 42: שורה 44:     
המכרה הפתוח צפוי להוביל לפליטת זיהום אוויר בצורת חלקיקים וגז [[ראדון]]. על פי הערכת השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]  קיימת התנגדות מצד תושבי המקום להקמת המכרה וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1].
 
המכרה הפתוח צפוי להוביל לפליטת זיהום אוויר בצורת חלקיקים וגז [[ראדון]]. על פי הערכת השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]  קיימת התנגדות מצד תושבי המקום להקמת המכרה וקיימת עצומה נגדו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1].
 +
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[משאבי טבע בישראל]]
 
* [[משאבי טבע בישראל]]

תפריט ניווט