שורה 43: |
שורה 43: |
| כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פרושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקלים מרוחקים יותר. | | כלכלת מצב יציב מחייבת גם [[ייצוב אוכלוסין]] שכן המשך [[גידול אוכלוסין]] ללא גבול פרושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקלים מרוחקים יותר. |
| | | |
− | ==השלכות כלכליות וחברתיות== | + | ==הקשיים לעבור לכלכלת מצב יציב== |
| כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - [[קפיטליזם]] עם דגש על צמיחה כלכלית ו[[תרבות הצריכה]]. | | כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - [[קפיטליזם]] עם דגש על צמיחה כלכלית ו[[תרבות הצריכה]]. |
| * '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים. | | * '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים. |
שורה 51: |
שורה 51: |
| * '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים. | | * '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים. |
| * '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדגומה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית. | | * '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדגומה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית. |
− | * '''גידול אוכלוסין''' - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה)המדינה מעודדת גידול של האוכלוסיה על ידי מענקי ילודה, סבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או עלי ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ואו חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה. | + | * '''[[גידול אוכלוסין]]''' - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה)המדינה מעודדת גידול של האוכלוסיה על ידי מענקי ילודה, סבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או עלי ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ואו חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה. |
| + | * '''הסתמכות על דלקים מחצביים''' - כיום מעל 80% מ[[משק האנרגיה העולמי]] מבוסס על [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וכן על [[אורניום]] לייצור [[אנרגיה גרעינית]]. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית של מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום [[שוק המזון העולמי]] תלוי ב[[חקלאות תעשייתית]] שגם היא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] - דרך התלות ב[[דשן כימי]] שתלוי בכריית כמו [[פוספטים]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]], ודרך התלות ב[[נפט]] לכריית המחצבים והפקת [[חומרי הדברה]]. מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה. |
| | | |
− | תומכי כלכלת מצב יציב מודאים לקשיים אלה, אבל מציינים כי המשך צמיחה בעולם סופי הוא לא דבר אפשרי, ולכן עדיף להתמודד עם הקשיים כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב מקווים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה נעימה. | + | תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לקשיים אלה, אבל מציינים כי המשך צמיחה בעולם סופי הוא לא דבר אפשרי, ולכן עדיף להתמודד עם הקשיים כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב מקווים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה נעימה. |
| | | |
| ==ספרים בנושא== | | ==ספרים בנושא== |