47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 34:
שורה 34: − דבר זה נובע בחלקו מכך שבישראל [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]]. + − + + +
←אורח חיים יושבני בישראל
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>
בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>
סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]].
ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות לתת פעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].
סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]].
==ראו גם==
==ראו גם==