שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית''' (Physiological density) או '''צפיפות אוכלוסין אמיתית''' (real population density ) היא כמות האנשים ליחידת שטח של אדמה מעובדת. | + | '''צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית''' (Physiological density) או '''צפיפות אוכלוסין אמיתית''' (real population density ) היא [[אכולוסיה|כמות האנשים]] ביחס ל[[שימושי קרקע|כמות השטח]] של [[חקלאות|אדמה מעובדת]]. |
| | | |
− | צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית יכולה לתת מדד ראשוני וגס למידת המרחק של חברה מיכולת קיום עצמאי מ[[מזון מקומי|חקלאות מקומית]]. צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה יותר יכולה להצביע על כל שה[[קרקע]] החקלאית מנוצלת בצורה חזקה יותר. אם לא מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]], בחברה כזו האדמה תגיע מהר יותר למיצוי היכולות החקלאיות שלה ואולי גם להרס המערכת החקלאית. | + | צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית יכולה לתת מדד ראשוני וגס למידת המרחק של חברה מיכולת קיום עצמאי מ[[מזון מקומי|חקלאות מקומית]] ומדד ל[[בטחון תזונתי]] של מדינה. צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה יותר יכולה להצביע על כל שה[[קרקע]] החקלאית מנוצלת בצורה חזקה יותר או לתלות של המדינה ב[[יבוא מזון]]. אם לא מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]], בחברה כזו האדמה תגיע מהר יותר למיצוי היכולות החקלאיות שלה ואולי גם להרס המערכת החקלאית. |
| | | |
| ==מגבלות המדד== | | ==מגבלות המדד== |
− | הקושי במדידת צפיפות אוכלוסין אמיתית היא שאדמות במקומות שונים הם בעלי [[פוריות קרקע]] שונה מאד, בעיקר כאשר מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]] בלי שימוש ב[[דלק מחצבי]] ובמחצבי [[פוספטים]] להספקת [[דשן כימי]] ו[[מי השקייה]]. גורמים חשובים לפוריות הקרקע הם כמות המשקעים, סוג הקרקע, וקו הרוחב של המקום. לדוגמה קרקעות אוסטרליה עניות בחומרי מזון והמדינה יבשה ובעלת מזג אוויר הפכפך, לעומת האדמות ב[[ניו גינאנה]] ו[[טיקופיה]] שעשירות בחומרי מזון, ויש בהם כמות גבוהה של משקעים ומצג אוויר יציב יותר. | + | הקושי במדידת צפיפות אוכלוסין אמיתית היא שאדמות במקומות שונים הם בעלי [[פוריות קרקע]] שונה מאד, בעיקר כאשר מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]] בלי שימוש ב[[דלק מחצבי]] ובמחצבי [[פוספטים]] להספקת [[דשן כימי]] ו[[מי השקייה]]. גורמים חשובים לפוריות הקרקע הם כמות המשקעים ויציבות האקלים, סוג הקרקע, וקו הרוחב של המקום (כמה אור שמש יש בשנה). לדוגמה קרקעות אוסטרליה עניות בחומרי מזון והמדינה יבשה ובעלת מזג אוויר הפכפך, לעומת האדמות ב[[ניו גינאנה]] ו[[טיקופיה]] שעשירות בחומרי מזון, ויש בהם כמות גבוהה של משקעים ומצג אוויר יציב יותר. |
| | | |
| מסיבה זו צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית [[קיימות|שניתן לקיים לאורך זמן]] במקום יבש, רחוק מקו המשווה (עם פחות אור שמש ל[[יצור ראשוני]]), ועם קרקע לא איכותית היא נמוכה יותר יחסית למקום טרופי (רווי משקעים, בקו המשווה ) בעל קרקע עשירה ובריאה. | | מסיבה זו צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית [[קיימות|שניתן לקיים לאורך זמן]] במקום יבש, רחוק מקו המשווה (עם פחות אור שמש ל[[יצור ראשוני]]), ועם קרקע לא איכותית היא נמוכה יותר יחסית למקום טרופי (רווי משקעים, בקו המשווה ) בעל קרקע עשירה ובריאה. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| * ארגנטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * ארגנטינה 144 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (14 אנשים לקמ"ר). 10% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| * ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * ארצות הברית 179 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (32 אנשים לקמ"ר), 30% מהשטח מתאים לחקלאות. |
− | * [[דנמרק]] 244 לעומת צפיפות רגילה של 128 אנשים לקמ"ר | + | * [[דנמרק]] 244 לעומת אנשים לקמ"ר בר עיבוד לעומת צפיפות רגילה של 128 אנשים לקמ"ר |
| | | |
| ;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מהצפיפות שהיתה באי הטרופי [[טיקופיה]]): | | ;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית בינונית גבוהה (יותר מהצפיפות שהיתה באי הטרופי [[טיקופיה]]): |
שורה 42: |
שורה 42: |
| * הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% ממהשטח מתאים לחקלאות. | | * הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% ממהשטח מתאים לחקלאות. |
| | | |
− | בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל אחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד. | + | בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל צפיפות אוכלוסין אריטמית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד. |
| | | |
− | מדינות בעלות אחוז שטח חקלאי גבוה משטחן (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, ליטוויניה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים בינהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו 815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר. | + | מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, ליטוויניה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים בינהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו 815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר. |
| | | |
| ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== | | ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== |