47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + − + שורה 19:
שורה 22: + + + + + שורה 29:
שורה 37: − + − − ==תקינה== − סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב,ppbv. חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv מתואר כ"לא בריא לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv מתוארת כ"לא בריא", וחשיפה של 125-404 ppbv מוגדרת כ"מאוד לא בריא" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4]. − − התקן הישראלי לחשיפה לאוזון הוא 230 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לחצי שעה ו- 160 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשמונה שעות. שורה 44:
שורה 47: − + + + + + + + + + − ==הערות שוליים==+ − {{הערות שוליים}}
אין תקציר עריכה
'''אוזון בגובה פני הקרקע''', או '''אוזון טרופוספרי''', הוא גז אוזון בשכבה נמוכה של האטמוספירה - ה[[טרופוספירה]] ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. מקור האוזון הזה הוא [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]] הפולטים [[תרכובות אורגניות נדיפות]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[פחמן דו חמצני]].
'''אוזון בגובה פני הקרקע''', או '''אוזון טרופוספרי''' או '''אוזון פוטוכימי''', הוא גז [[אוזון]] בשכבה נמוכה של האטמוספירה (ה[[טרופוספירה]]) ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. מקור האוזון הזה הוא [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]] הפולטים [[תרכובות אורגניות נדיפות]], [[תחמוצות חנקן]] ו[[פחמן דו חמצני]].
אוזון הוא מזהם שניוני הנוצר כתוצאה מריאקציה פוטוכימית בין מזהמים ראשוניים, כדוגמת: [[תחמוצות חנקן]] ו[[פחמימנים]] בנוכחות קרינת שמש. אוזון יכול להווצר במורד הרוח, הרחק ממקורות היצירה של
המזהמים הראשוניים.<ref name="sviva2006">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Documents/איכות%20אוויר/k_binyamin_1.pdf 23/10/06 – , דצמבר 2006 איכות האוויר בקריית בנימין שבקרית אתא בין ה- 21/9/06 ], אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה</ref>
אוזון בגובע הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].
אוזון בגובע הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].
==מקורות וראקציות כימיות==
==מקורות האוזון וראקציות כימיות==
אוזון עשוי להיווצר כתוצאה מתגובות של מזהמי אוויר אורגנים ([[תרכובות אורגניות נדיפות]] VOC) או אי-אורגנים עם קרינת שמש. כך, למשל, עשוי להיווצר אוזון מהגז NO הנוצר בריאקציה 1 בצילינדר של [[מנוע בעירה פנימית]] המצוי ב[[מכונית|מכוניות]] שמונעות על ידי [[בנזין]] ו[[דיזל]]. זהו זיהום האופייני למצבי [[ערפיח]] <ref>James E. Huheey, Inorganic Chemistry, Gaseous air pollution (in chepter 18)</ref>
אוזון עשוי להיווצר כתוצאה מתגובות של מזהמי אוויר אורגנים ([[תרכובות אורגניות נדיפות]] VOC) או אי-אורגנים עם קרינת שמש. כך, למשל, עשוי להיווצר אוזון מהגז NO הנוצר בריאקציה 1 בצילינדר של [[מנוע בעירה פנימית]] המצוי ב[[מכונית|מכוניות]] שמונעות על ידי [[בנזין]] ו[[דיזל]]. זהו זיהום האופייני למצבי [[ערפיח]] <ref>James E. Huheey, Inorganic Chemistry, Gaseous air pollution (in chepter 18)</ref>
#<math>N_2 +O_2\Rightarrow 2NO </math>
#<math>N_2 +O_2\Rightarrow 2NO </math>
הריאקציה נטו היא:
הריאקציה נטו היא:
* <math>CO +2O_2\Rightarrow CO_2 + O_3 </math>
* <math>CO +2O_2\Rightarrow CO_2 + O_3 </math>
==תקינה==
סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב, המסומן כ ppbv או בכתיב מקוצר ppb . חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv מתוארת כ"לא בריאה לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv לשמונה שעות מתוארת כ"לא בריאה", וחשיפה של 125-404 ppbv למשך 8 שעות מוגדרת כ"מאוד לא בריאה" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4].
מקור אחד של [[המשרד להגנת הסביבה]] טוען כי התקן הישראלי לחשיפה לאוזון נכון לשנת 2006 הוא 117 ppb לזמן חשיפה של חצי שעה. 81.5 ppb (מיקרוגרם למטר מעוקב) ל-8 שעות, ו <ref name="sviva2006"/> מקור של המשרד משנת 2012 טוען כי טוען כי התקן הישראלי לאוזון הוא 230 בממוצע לחצי שעה ו- 160 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשמונה שעות.<ref name="sviva2012">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] המשרד להגנת הסביבה</ref>
==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע==
==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע==
*ירידה ביעילות פעולת הראות: קושי בשאיפה עמוקה -הנשימה הופכת רדודה יותר ומתפתח קושי בנשימה בעת פעילות מאומצת.
*ירידה ביעילות פעולת הראות: קושי בשאיפה עמוקה -הנשימה הופכת רדודה יותר ומתפתח קושי בנשימה בעת פעילות מאומצת.
*החמרה של [[אסטמה]] על ידי הגברת הרגישות לאלרגנים.
*החמרה של [[אסטמה]] על ידי הגברת הרגישות לאלרגנים.
*הגברת הפגיעות לזיהומי מערכת הנשימה
*הגברת הפגיעות לזיהומי מערכת הנשימה.
מחקר אפידמיולוגי במרכזים עירוניים בארצות הברית העלה מתאם גבוה בין ריכוז האוזון באוויר למוות מוקדם. המחקר העריך שירידה של שליש בריכוז האוזון תציל את חייהם של כ-4000 אנשים בשנה בארצות הברית. בהתאם, הוחמרו תקנות זיהום האוויר באזורים שונים בארצות הברית לשם הורדת רמת האוזון בטרופוספירה.
מחקר אפידמיולוגי במרכזים עירוניים בארצות הברית העלה מתאם גבוה בין ריכוז האוזון באוויר למוות מוקדם. המחקר העריך שירידה של שליש בריכוז האוזון תציל את חייהם של כ-4000 אנשים בשנה בארצות הברית. בהתאם, הוחמרו תקנות זיהום האוויר באזורים שונים בארצות הברית לשם הורדת רמת האוזון בטרופוספירה.
==אוזון בגובה הקרקע בישראל==
==אוזון בגובה הקרקע בישראל==
לפי מדידה אחת, המוצגת באתר המשרד לאיכות הסביבה כמדידה אופיינית, נכון ליוני 2000, רמות האוזון בגובה הקרקע בתל אביב עולות למעל 40 ppb החל מ-8 בבוקר, מגיעות לשיא מעל 50 ppb בין השעות 9-10:30 בבוקר, ונשארות ברמה של 40 ppb עד 19:30. וברמה של כ-35 ppb עד 22:30.
לפי מדידה אחת, המוצגת באתר המשרד לאיכות הסביבה כמדידה אופיינית, נכון ליוני 2000, רמות האוזון בגובה הקרקע בתל אביב עולות למעל 40 ppb החל מ-8 בבוקר, מגיעות לשיא מעל 50 ppb בין השעות 9-10:30 בבוקר, ונשארות ברמה של 40 ppb עד 19:30. וברמה של כ-35 ppb עד 22:30.
בקיץ רמות האוזון מגיעות לשיא 90 ppb במודיעין וולשיא של -110 ppb בהתאמה. על פי התקן האמריקאי, יש חשש כי באזור ירושלים מוגדר כ"לא בריא לקבוצות רגישות" על פי התקן האמריקאי, בגלל שמ-10 בבוקר ועד 1800 בערב רמות הזיהום בו עולות על 70 ppb (ואם הזיהום עלה מאז 2000, נתונים אלה חמורים יותר).
בקיץ רמות האוזון מגיעות לשיא 90 ppb במודיעין ולשיא של -110 ppb בירושלים. יש חשש כי באזור ירושלים מוגדר כ"לא בריא לקבוצות רגישות" על פי התקן האמריקאי, בגלל שמ-10 בבוקר ועד 1800 בערב רמות הזיהום בו עולות על 70 ppb (ואם הזיהום עלה מאז 2000, נתונים אלה חמורים יותר).
יש חשש שחלק מהאוזון בישראל מקורו ב"יבוא" אוזון ממדינות אחרות - ככל הנראה מטורקיה, יוון ודרום מרכז אירופה, עקב [[הסעת זיהום אוויר]] על פני מאות ק"מ במסלול שנמשך כ-72 שעות. לפי מחקר של פרופסור מנחם לוריא, שביצע מדידות באיזור ראש הנקרה באביב 2006, רמות הרקע של אוזון פוטוכימי הן במוצע 70 ppb.<ref name="Luria2006">פרופסור מנחם לוריא [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[ערפיח]]
* [[ערפיח]]
* [[תרכובות אורגניות נדיפות]]
* [[תרכובות אורגניות נדיפות]]
* [[זיהום אוויר מתחבורה]]
* [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]
* [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בויקיפידה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בויקיפידה האנגלית
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]].
* פרופ' דיין אורי, פרופ' יצחק מהרר [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0121.aspx היווצרות מזהמים שניוניים ותפרושתם בזמן ובמרחב בישראל], 01/10/2002
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispW.%20%EB%F0%E9%F1%E4:%2022%20%E1%E9%E5%F0%E9%202007%20,ho=car_pollution&enZone=car_pollution זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה.
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispW.%20%EB%F0%E9%F1%E4:%2022%20%E1%E9%E5%F0%E9%202007%20,ho=car_pollution&enZone=car_pollution זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה.
* פרופסור מנחם לוריא, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]