47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 116:
שורה 116: − + שורה 122:
שורה 122: + + + + + + + + + + + + + + +
←הרפורמה בקרקעות ישראל
==הרפורמה בקרקעות ישראל==
==הרפורמה בקרקעות ישראל==
גורמי תכנון וגיאוגרפיה החלו להבין את הנזקים בפרבור, ולפעול בהאתם. עם זאת השיח הזה לא חדר לפוליטיקה ולעיתונות.
גורמי תכנון וגיאוגרפיה החלו להבין את הנזקים בפרבור, ולפעול בהתאם. עם זאת השיח הזה לא חדר לפוליטיקה ולעיתונות.
חלקים גדולים ב[[הפרטת קרקעות ישראל|רפורמת הקרקעות בישראל]] שקידם נתניהו החל משנת 2009, יחד עם הרפורמה בתכנון עסקו בהקלות על בנייה על קרקעות חדשות, והקמת פרברים על חשבון עיבוי ערים קיימות.
חלקים גדולים ב[[הפרטת קרקעות ישראל|רפורמת הקרקעות בישראל]] שקידם נתניהו החל משנת 2009, יחד עם הרפורמה בתכנון עסקו בהקלות על בנייה על קרקעות חדשות, והקמת פרברים על חשבון עיבוי ערים קיימות.
במקביל, שר השיכון אריאל אטיאס מקדם תוכניות לעיבוי "ישובים קהילתיים" ולהקמת ישובים חדשים, במקום הגברת הצפיפות בערים חדשות. תוכנית זו בוקרה לדוגמה על ידי ד"ר בתיה רודד, מהחוג לגיאוגרפיה וחינוך סביבתי, באוניברסיטת בן-גוריון, בטענה שהיישובים הללו רק ימשיכו את החלשת ערי הפיתוח[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3975004,00.html]
במקביל, שר השיכון אריאל אטיאס מקדם תוכניות לעיבוי "ישובים קהילתיים" ולהקמת ישובים חדשים, במקום הגברת הצפיפות בערים חדשות. תוכנית זו בוקרה לדוגמה על ידי ד"ר בתיה רודד, מהחוג לגיאוגרפיה וחינוך סביבתי, באוניברסיטת בן-גוריון, בטענה שהיישובים הללו רק ימשיכו את החלשת ערי הפיתוח[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3975004,00.html]
==השפעות הפרבור בישראל==
השפעות הפרבור בישראל דומות להשפעות ה[[פרבור]] במדינות אחרות בעולם - הגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] הן בישובים הפרבריים והן בכלל הארץ, קושי לספק [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] וירידה באחוז הנוסעים המשתמשים בה, ייקור פיתוח תשתיות לבנייה וייקור התחזוקה של שירותי רשת (כמו שיטור, ביוב, חשמל ועוד) ושירותייים עירוניים, הגדלת [[הוצאות המחייה בישראל]] הרס יותר ויותר [[שטחים פתוחים]] ו[[חלקאות בישראל|שטחי חקלאות]], ייקור עתודות הקרקע לבינוי, פגיעה וזיהום של [[משק המים]] בשל [[זיהום קרקע]] והפרעה לחלחול המים, וכן השפעות רבות הנובעות משימוש מוגבר ברכב פרטי - [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[תת פעילות גופנית]], [[רעש]] ועוד.
===יקור בניית תשתיות ושל תחזוקת שירותים עירוניים===
במחקר שנערך בישראל בשנת 2014, על ידי חברת "כלכלה אורבנית" בשיתוף מכון מילקן ו[[עמותת מרחב]], נמצא כי עלויות הפיתוח הראשוני הנדרש לשם הקמת תשתיות ובניית מבני חינוך וציבור, עבור דירות בשולי הערים ובשטחים פתוחים גבוהות פי ארבע יחסית ל[[התחדשות עירונית]] - בניית דירות על סמך פינוי בינוי או תוכניות אחרות בתוך העיר. בעוד בנייה בשולי העיר מצריכה השקעה ממוצעת של 153 אלף ש"ח לדירה, ההשקעה באיזור בנוי היא 38 אלף ש"ח בלבד, וזאת בגלל שבדרך כלל נדרשת רק תוספת קטנה לשירותים שקיימים בכל מקרה, ונחסכת העלות של ההשקעה הראשונית.<ref name="boso2014">[http://www.themarker.com/realestate/1.2386970 מחקר: הקמת תשתיות לבנייה בשטח פתוח יקרה פי ארבעה מהתחדשות עירונית] נמרוד בוסו, דה מארקר, 25.07.2014</ref>
עיקר הבדלי העלויות נובע מ"פיתוח כללי"- סלילת כבישים, הקמת שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת תשתיות מים וניקוז ועבודות עפר ותאורה. כל אלה מסתכמים בכ–115 אלף שקל בממוצע ליחידה בבנייה בשטח פתוח, לעומת כ–21 אלף שקל ליחידה בבנייה באזור מבונה. פער נוסף קיים בגלל הקמת מוסדות הציבור ומבני החינוך, כשבאזורים חדשים עולה הקמת אלה כ–34 אלף שקל לדירה בממוצע, ואילו באזורים מבונים העלות הממוצעת היא 9,000 שקל לדירה.<ref name="boso2014"/> בשפה הכלכלית הבדלים אלה מכונים הבדלים בשל [[השקעה ראשונית]] בתשתיות חדשות.
עלויות הפיתוח מועמסות לרוב על מי שרוכש את הדירות, באמעות הוצאות פיתוח שגובה [[רשות מקרקעי ישראל]] בעת שיווק הקרקע, או היטלי פיתוח שגובה הרשות המקומית. דבר זה תורם ל[[יוקר הדיור בישראל]]. גורם נוסף שמשלם את עלויות הפיתוח הם [[מיסוי|משלמי המיסים]] שכן הממשלה משלמת לעיתים קרובות את עלויות הפיתוח בבניה חדשה. בשנת 2014 הממשלה חתמה מספר הסכמי גג עם מספר ראשויות שבכל אחת מהן יש בניה של 10-15 אלף יחידות דיור בשטחים פתוחים, שבהן הממשלה מתחייבת לממן את פיתוח התשתיות בסכומים של מיליארדי שקלים.<ref name="boso2014"/>
לדברי מנכ"ל כלכלה אורבנית, רן חקלאי, בתשתיות בדירות הנבנות בשטחים פתוחים, יש פער עלות של –1,600 שקל לדירה מדי שנה לעומת דירה בשטח עיר קיימת. זאת משום שהמערכות שנועדו לשרת את התושבים כבר קיימות וצריך רק להרחיב אותן - לדוגמה להגדיל את תדירות ניקוי הרחוב או איסוף הזבל, דבר זול יותר לעומת מימון של שירות חדש.<ref name="boso2014"/>
בישראל אין מידע על עלויות שירותים אחרים הניתנים בידי הראשויות והמדינה - לדוגמה שיטור, תשתיות חשמל, תחבורה ציבורית ולכן קשה להשוות עלויות של הקמה ותחזוקת שירותים אלה בין פרברים לבין ערים.
==התנגדות לפרבור בישראל==
==התנגדות לפרבור בישראל==