שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 3: שורה 3:  
המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכוה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. על הדרך ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים לבין קיומם של מוכרים רבים - תנאי אחד דוחק את השני.  
 
המאמר הזה יתמקד בנסיון לשרטט תמונה נכוה יותר של מה שמתרחש בצד ה"ייצור" ובמיוחד מה השיקולים של "יצרנים" ומה משפיע על התנהגותם בשוק. על הדרך ננסה להדגים את הטענה כי כלכלנים נאו קלאסיים עסוקים בלתת את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות. אחת התוצאות המפתיעות שאולי נגיע אליהן היא שיש סתירה בין תחרות פרועה ואפשרות של מסחר ללא כל מחסומים לבין קיומם של מוכרים רבים - תנאי אחד דוחק את השני.  
   −
==כמה אבחנות חשובות==
+
==כמה אבחנות==
נתחיל בכמה אבחנות חשובות
+
נתחיל בכמה אבחנות בסיסיות
 +
 
 +
===מפעלים או פירמות ===
 +
הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים (ראו בהמשך), הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים". מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות.
    
===תעשיה ועסקים===
 
===תעשיה ועסקים===
שורה 13: שורה 16:     
לשון אחר - לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).
 
לשון אחר - לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות).
  −
===מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות===
  −
הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים, הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים".
      
===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות===
 
===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות===

תפריט ניווט