47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − − שורה 23:
שורה 21: + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של [[תזונה]] ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי-שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.
==אי שוויון בריאותי בין מדינות==
==אי שוויון בריאותי בין מדינות==
יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות - הדבר כולל את גודל התוצר הלאומי, תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. מכאן אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון]] כלכלי גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.
יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות - הדבר כולל את גודל התוצר הלאומי, תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. מכאן אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון]] כלכלי גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.
==אי שוויון בריאותי בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי בישראל}}
[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]
[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי השוויון הבריאותי בישראל]] הוא מהותי. ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון, בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מקרי [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>
נכון לשנת 2013, יש השפעה חזקה ל[[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] על ההבדלים ב[[תוחלת חיים]] לדוגמה. הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה). הממוצע הארצי גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זה של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref> אפשר להשוות נתון זה להבדל בתוחלת החיים בין ישראל לבין ארצות הברית (3 שנים) או לטענה לפיה אם היו מרפאים את כל מחלות הסרטן תוחלת החיים של החולים היתה עולה רק ב 3.5 שנים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]
קיימים הבדלים לא רק בשל הבדלים בהכנסה, אלא גם בגלל היבטים אחרים כמו (כמו דת, השכלה, מגדר, מוצא, מיקום גאוגרפי, מצב משפחתי, והשתתפות בשוק העבודה ועוד). יש מספר פרמטרים בהם ההבדלים הם לרעת שכבות חזקות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. אך כאמור לרוב ההבדלים הם לרעת העניים. הן בהקשרים של חשיפה לגורמי סיכון, הן בהקשר של תחלואה, בנתוני תמותה ובהקשר של טיפול רפואי.
אי שוויוון בריאותי בישראל מחריף בעיות של [[אי שוויון בישראל|פערים בחברה]], [[מלכודות עוני]] ומקשה על [[ניידות חברתית]]. כך לדוגמה [[סוכרת]] ו[[עישון]] (שניהם נפוצים יותר בקרב עניים) הם גורמים חשובים ל[[נכות]] שמקשה גישה להשכלה ולתעסוקה ומייקרת את הוצאות המחייה. רוב הנזקקים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים. אי השוויון הבריאותי משפיע על תהליכים ונושאים שונים כמו [[עיור בישראל]], [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום בישראל]] ועוד.
==ראו גם==
==ראו גם==