שינויים

עם זאת, חוק קוז נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של רגולציה ממשלתית, במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאורית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכבתה ספרו ענפה על התיאורמה של קוז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  

עם זאת, חוק קוז נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של רגולציה ממשלתית, במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאורית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכבתה ספרו ענפה על התיאורמה של קוז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  

==תנאים לקיום המשפט==

==תנאים לקיום המשפט==

==ביקורת==

==ביקורת==

רונלד קוז עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קוז: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קוז, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלוית עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  

רונלד קוז עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קוז: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קוז, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלוית עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קוז הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו היתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חלקאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קוז הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו היתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

במקרים רבים של השעפות חיצוניות, הצדדים עשויים להיות מפעל גדול אחר מול אלפי שכנים מסביב. במקרים אלה, טוענים המבקרים, לא רק שיש עליה גבוהה מאד של עלויות עסקה, גם המיקוח הופך לקשה בשל תמריצים ל"רכיבה חופשית" ולהגדרות בעתיות של זכויות קניין - בעיה קאלסית של [[מוצר ציבורי]]. ה"מוצר" של נזק מאוויר מזוהם לדוגמה הוא לא יריבי ובלתי ניתן למניעה.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיואקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טטרוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא היתה השהייה כזו.  

ביקורת שלישית על התאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטועים כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך.  

ביקורת שלישית על התאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטועים כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד כדי להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד כדי להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel  וSheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהם מקטינים מאד את היכולת ליישם את התאורמה של קוז בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא שוק. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום בתורת המשחקים ותורת ההתמקחות. דבר ז מבין למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא הפתרון היעיל יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, שיעור ההיוון וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואך להביא לכשלון המיקוח.  

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel  וSheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהם מקטינים מאד את היכולת ליישם את התאורמה של קוז בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מבין למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, שיעור ההיוון וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואך להביא לכשלון המיקוח.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום מידע הדרושות כדי ליישם את התאורמה של קוז בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה יעילה פארטו, דורשת מידע מלא - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קוז עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום מידע הדרושות כדי ליישם את התאורמה של קוז בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה יעילה פארטו, דורשת מידע מלא - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קוז עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

אם למזהם יש את זכויות הקניים על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא , המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קוז לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא , המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קוז לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

Sheeran וHahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התהנגותית]] כמו [[ראציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורתיות של משפט קוז (תנאים הכרחיים).  שלרוב לא מבינים אותם בצרה נכונה. כשהם לא נמצאים הם מקטינים את הסיכוי של תוצאות בגישות של קוז להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קוז יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

Sheeran וHahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התהנגותית]] כמו [[ראציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורתיות של משפט קוז (תנאים הכרחיים).  שלרוב לא מבינים אותם בצרה נכונה. כשהם לא נמצאים הם מקטינים את הסיכוי של תוצאות בגישות של קוז להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קוז יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אלמלא הצדדים השוני מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם. בנוסף חוק קוז מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אלמלא הצדדים השוני מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם. בנוסף חוק קוז מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[השפעה חיצונית]]

* [[השפעה חיצונית]]

* [[עלויות עסקה]]

* [[עלויות עסקה]]

*  

* [[הצטברות ביולוגית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==