שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,167 בתים ,  11:11, 17 ביולי 2014
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
נדידת חומרי הדברה יכולה לבוא לידי ביטוי כ[[זיהום אוויר]] (חומרי רסס שעפים ברוח), כ[[זיהום מים]] (חומרי הדברה שנשטפים בגשם לשדות סמוכים או אל נחלים) או כ[[זיהום קרקע]] (חדירה למי התהום ונדידה בתוך האקוויפר).  
 
נדידת חומרי הדברה יכולה לבוא לידי ביטוי כ[[זיהום אוויר]] (חומרי רסס שעפים ברוח), כ[[זיהום מים]] (חומרי הדברה שנשטפים בגשם לשדות סמוכים או אל נחלים) או כ[[זיהום קרקע]] (חדירה למי התהום ונדידה בתוך האקוויפר).  
   −
נדידת חומרי הדברה היא סוג של [[נדידת זיהום]] - היכולת של חומרי מזהמים לנדוד על פני המרחק והזמן ולפגוע באיזורים אחרים, בקהילות שלא בחרו להחשף לזיהום או להשתמש בחומרי הדברה, ובבעלי חיים ובאנשים שיכולים לחיות זמן רב לאחר שמקור הזיהום בוצע. לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] ניתן להתייחס אל נדידת זיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]].
+
==השפעות בריאותיות==
 
  −
==השפעות==
   
===פרקינסון===
 
===פרקינסון===
 
מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין [[חומרי הדברה]] שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]  
 
מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין [[חומרי הדברה]] שונים לבין [[פרקינסון]]. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]  
שורה 16: שורה 14:     
ריסוס נגד מזיקים, בדומה לסוגים אחרים של חלקיקים וסוגי [[זיהום אוויר]] אחרים, יכול לנדוד עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים. בתנאים מסויימים הריסוס יכול ולהיות בעל השפעה על צמחים. [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA].כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה שעובר טיפול בחומרי הדברה יכול להיות מושפע מהם. לא ברור כיצד, אם בכלל, משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסיה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.
 
ריסוס נגד מזיקים, בדומה לסוגים אחרים של חלקיקים וסוגי [[זיהום אוויר]] אחרים, יכול לנדוד עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים. בתנאים מסויימים הריסוס יכול ולהיות בעל השפעה על צמחים. [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA].כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה שעובר טיפול בחומרי הדברה יכול להיות מושפע מהם. לא ברור כיצד, אם בכלל, משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסיה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.
 +
 +
==השפעות חברתיות וכלכליות==
 +
לפי התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]], ניתן להתייחס אל [[זיהום]] באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מ[[חומרי הדברה]]) כאל סוג של [[השפעה חיצונית]] משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את ה[[זיהום]]. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא [[הפנמת עלויות]] כלומר תשלום [[מס פיגובאיני]] מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"[[זיהום אופטימילי]]" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום.
 +
 +
פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו [[סרטן]], או [[טטרוגן|פגיעה בעוברים]], וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל [[הצטברות ביולוגית]] שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור [[זיהום במזון]].
 +
 +
נדידת חומרי הדברה היא סוג של [[נדידת זיהום]] - היכולת של חומרי מזהמים לנדוד על פני המרחק והזמן ולפגוע באיזורים אחרים, בקהילות שלא בחרו להחשף לזיהום או להשתמש בחומרי הדברה, ובבעלי חיים ובאנשים שיכולים לחיות זמן רב לאחר שמקור הזיהום בוצע. דבר זה מסבך עוד יותר את הרעיון של הפנמת עלויות. שכן חומרי הדברה ממדינה אחת יכולים להגיע למים או לאגם לים של מדינה אחרת, ואז להצטבר שם במזון. קשה מאד באופן כזה להבין מה מקור הזיהום או להשית את העלויות של הזיהום על המזהם עצמו.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[חומרי הדברה]]
 
* [[חומרי הדברה]]
 +
* [[הצטברות ביולוגית]]
 
* [[מזהמים אורגניים עמידים]]
 
* [[מזהמים אורגניים עמידים]]
   שורה 36: שורה 42:  
* [http://www.vfc.co.il/valley_farmers/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%99%20%D7%A2%D7%9E%D7%A7/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA%202011.pdf המלצות להשקיה במי תשלובת בשנת 2011] בעקבות זיהום תשלובת מי הקישון בקוטלי עשבים, משרד החקלאות.  
 
* [http://www.vfc.co.il/valley_farmers/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%99%20%D7%A2%D7%9E%D7%A7/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%AA%202011.pdf המלצות להשקיה במי תשלובת בשנת 2011] בעקבות זיהום תשלובת מי הקישון בקוטלי עשבים, משרד החקלאות.  
 
   
 
   
      
[[קטגוריה:זיהום]]
 
[[קטגוריה:זיהום]]
שורה 42: שורה 47:  
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]
 +
[[קטגוריה:זיהום במזון]]
 +
[[קטגוריה:זיהום מים]]

תפריט ניווט