47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 34:
שורה 34: − + − + − + + + שורה 44:
שורה 46: − נוסף להשפעות הבריאותיות שלו, לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס ל[[גשם חומצי]] שמעכל מבנים.+ + + + + + + + + + + + + + + − ===השפעות חברתיות===+ − בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו, לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר. בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "מוצר לא כלכלי" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]]. שורה 56:
שורה 71: − תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה , Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזומים ביותר היו באייזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקרינה ובזמביה. − + + + + +
←השפעות הזיהום
[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים]]
[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים]]
===השפעות סביבתיות===
===השפעות סביבתיות של זיהום===
זיהום נחשב אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה [[זיהום אוויר]], גורם ל[[גשם חומצי]] ולהכחדת מינים. [[זיהום מים]], ובעיקר [[זיהום נחלים]] וזיהום עקב [[כרייה]] או [[זיהום ימי]] גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו [[יערות]], או מערכות באגמים ובנחלים שהתסמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.
זיהום נחשב אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה [[זיהום אוויר]], גורם ל[[גשם חומצי]] ולהכחדת מינים. [[זיהום מים]], ובעיקר [[זיהום נחלים]] וזיהום עקב [[כרייה]] או [[זיהום ימי]] גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו [[יערות]], או מערכות באגמים ובנחלים שהתסמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.
===השפעות בריאותיות===
בנוסף לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס ל[[גשם חומצי]] שמעכל מבנים.
לזיהום השפעות בריאותיות רבות על האדם. על פי דו"ח "העניים המזוהמים" "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, מלאריה ושחפת גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
===השפעות בריאותיות של זיהום===
לזיהום השפעות בריאותיות רבות על האדם. על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, מלאריה ושחפת גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
לדוגמה 20 מיליון אנשים מושפעים מזיהום [[עופרת]] כתוצאה מתעשיות מחזור של מצברי רכב, מכרות קטנים של [[זהב]] ברחבי העולם חושפים 17 מיליון אנשים לזיהום [[כספית]], וזיהום תעשייתי מכרום ו[[כרום שש ערכי]] משפיע על 15 מיליון בני אדם. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
לדוגמה 20 מיליון אנשים מושפעים מזיהום [[עופרת]] כתוצאה מתעשיות מחזור של מצברי רכב, מכרות קטנים של [[זהב]] ברחבי העולם חושפים 17 מיליון אנשים לזיהום [[כספית]], וזיהום תעשייתי מכרום ו[[כרום שש ערכי]] משפיע על 15 מיליון בני אדם. [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]
כיום ידוע כי סוגי [[סרטן]] שונים, מחלות לב ריאה, זאבת, [[אסתמה]], [[פרקינסון]] ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים כמו [[מתכות כבדות]], לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם [[טטרוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|מזהמים אנקוקטריניים]] כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפערות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים.
כיום ידוע כי סוגי [[סרטן]] שונים, מחלות לב ריאה, זאבת, [[אסתמה]], [[פרקינסון]] ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים כמו [[מתכות כבדות]], לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם [[טטרוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|מזהמים אנקוקטריניים]] כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפערות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים.
תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety , הגדירה עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/] הדבר כולל:
* [[אסבטס]]
* [[ארסן]]
* [[דיוקסין]] וחומרים דמויי דיוקסין.
* [[זיהום אוויר]]
* [[כספית]]
* [[עופרת]]
* מחסור או עודף ב[[פלואוריד]]
* [[קדמיום]]
* [[חומרי הדברה]] מסוכנים
===השפעות חברתיות של זיהום===
בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו, לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר. בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "[[מוצר לא כלכלי]]" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] הדבר נובע מהיותם [[מוצר דחיס]].
על פי דו"ח "עניים מורעלים", זיהום הוא גורם המוות מספר אחד במדינות העניות,
===השפעות ארוכות טווח===
===השפעות ארוכות טווח===
===נדידת מקורות הזיהום===
===נדידת מקורות הזיהום===
תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.
תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.
ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב, חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות. עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של מערכות אקולוגיות בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות.
תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה , Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזומים ביותר היו באייזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקרינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/]
ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.
עם זאת, פרוש הדבר גם שברמה איזורית ועולמית יש סוגי זיהומים שגדלים בלי שיש לכך מודעות ציבורית היות והזיהום מפריע לתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] בלי שיש לכך השפעה קצרת טווח על הבריאות. דבר זה מוביל ל[[תאוריית ההרעלה האיטית]] לפיה טיפול שאינו מערכתי בזיהום גורם להתפתחות צורות זיהום נסתרות ומקיפות יותר. לדוגמה חלק מסוגי הזיהום - כמו [[מתכות כבדות]] [[מצטברות במעלה שרשרת המזון]] - כך שזיהום באינדונזיה של [[אורז]] במתכות כבדות, יכול לגרור צריכת אורז עם מתכות כבדות למי שאוכל את האורז, וזיהום במקום אחר של תירס יכול לגרור זיהום מזונות של בעלי חיים, ולאחריו זיהום של מזונות מהחי. זיהום כספית יכול לנדוד לים ולהשפיע על [[תעשיית הדייג העולמית|מי שצורך דגים או מזון ימי]].
==השפעות סביבתיות שאינן זיהום==
==השפעות סביבתיות שאינן זיהום==