שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תחבורה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־13:29, 9 ביולי 2014

נוספו 3,550 בתים ,  13:29, 9 ביולי 2014
←‏תחבורה יבשתית
שורה 13: שורה 13:  
נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002]
 
נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002]
   −
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2010  ב-62% ממשקי הבית בישראל (2.18 מיליון משקי בית) יש לפחות רכב פרטי אחד. ל-19% מהבתים יש שתי מכוניות או יותר. בחלוקה לעשירונים, בעוד בעשירוון התחתון 23% ממשי הבית מחזיקים לפחות מכונית אחת, החל מהחציון (כלומר בעשירון השישי ומעלה) ל-70% ממשקי הבית יש מכונית פרטית אחת לפחות, ובעשירון העשירי, ל 93% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות. בעשירון הנמוך 2.3% מממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר, ונתון זה נשאר פחות מ-10% בקרב 40% ממשקי הבית. בעשירונים ה-9 40% ובעשירון ה-10 49% ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר. <ref>[http://cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_33x&CYear=2012 בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] שנתון סטטיסטי לישראל 2012 לוח 5.33</ref>
+
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2010  ב-62% ממשקי הבית בישראל (2.18 מיליון משקי בית) יש לפחות רכב פרטי אחד. בחלוקה לעשירונים, בעוד בעשירוון התחתון 23% ממשי הבית מחזיקים לפחות מכונית אחת, החל מהחציון (כלומר בעשירון השישי ומעלה) ל-70% ממשקי הבית יש מכונית פרטית אחת לפחות, ובעשירון העשירי, ל 93% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות. בעשירון הנמוך 2.3% מממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר, ונתון זה נשאר פחות מ-10% בקרב 40% ממשקי הבית. בעשירונים ה-9 40% ובעשירון ה-10 49% ממשקי הבית מחזיקים 2 מכוניות או יותר. <ref name="shnaton2010">[http://cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_33x&CYear=2012 בעלות על מוצרים בני-קיימה בעשירונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית] שנתון סטטיסטי לישראל 2012 לוח 5.33</ref>
 +
 
 +
נכון ל-2009, בישובים עירוניים רק 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה %10 בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות.
 +
<ref name="lamas17">[http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t17.xls לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב] למ"ס , 2009 </ref> בשנת 2010 אחוז משקי הבית שיש להם 2 מכוניות או יותר 19% .<ref name="shnaton2010"/>
 +
 
 +
להלן נתונים על צפיפות ובעלות על רכבים במספר ערים לפי נתוני הלמ"ס.<ref name="lamas17"/>  [http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t18.xls]
 +
{| {{table}}
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''עיר'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''צפיפות (אנשים לדונם)'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מכונית אחת'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''שתי מכוניות לפחות'''
 +
|-
 +
| באר שבע||1.6||56.5||10.5
 +
|-
 +
| אשקלון||2.5||58.8||13.2
 +
|-
 +
| ראשון לציון||3.8||72.2||25.7
 +
|-
 +
| אשדוד||4.5||46.8||13.7
 +
|-
 +
| חיפה||4.6||55.8||16.3
 +
|-
 +
| רחובות||5.2||67.5||17.6
 +
|-
 +
| פתח תקווה||5.9||63.6||20.5
 +
|-
 +
| ירושלים||6.1||47.6||10.1
 +
|-
 +
| נתניה||6.2||58.9||14.4
 +
|-
 +
| תל אביב||7.5||58.7||14.2
 +
|-
 +
| חולון||9||57.8||18.1
 +
|-
 +
| רמת גן||11.2||69.7||22.6
 +
|-
 +
| בת ים||15.5||55.6||7.1
 +
|-
 +
| בני ברק||22.9||23.7||1.4
 +
|-
 +
|
 +
|}
 +
 
 +
נתוני הלמ"ס בשנת 2010 מלמדים כי בעלות גבוהה יותר על רכב פרטי מתואמת באופן ישיר עם גודל ההכנסה, ובצורה הפוכה עם צפיפות עירונית וקרבה למרכזי הערים. בישובים קטנים ו[[פרבור בישראל|פרבריים]] אחוז הבעלות על רכב גדול בהרבה יחסית לישובים גדולים ובעלי [[תחבורה ציבורית]] טובה יותר.
 +
 
 +
בערים הגדולות אחוז הבעלות על רכב היא נמוכה יותר יחסית לרוב הערים הבינוניות: ירושלים 56%, תל אביב 57.8%, וחיפה 57.4%. זאת לעומת אשדוד 61%, פתח תקווה 66% וראשון לציון עם 72% ממשקי הבית שמחזיקים מכונית אחת לפחות. ביישובים בני 2,000-10,000 תושבים שיעור הבעלות על רכב אחד לפחות עומד על 69%, לעומת יישובים גודלים יותר של 100-200 אלף תושבים שבהם 58% מהמשפחות מחזיקות ברכב פרטי. בישובים ערביים 59% ממשקי הבית מחזיקים ברכב אחד לפחות וביישובים כפריים, 87% ממשפחות מחזיקות רכב פרטי אחד. בישובים הכפריים 48% מהמשפחות החזיקו ב-2 רכבים או יותר לעומת ישובים עירוניים שרק 19% מהמשפחות עשו כך. בתל אביב, אחוז הבעלות רכב פרטי שני עמד על 14% לעומת ראשון לציון עם 28% [http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t17.pdf]
    
===נתוני יוממות===
 
===נתוני יוממות===
שורה 22: שורה 67:  
על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]].סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה.  1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית , הליכה ברגל ובתחבורת אופניים.  
 
על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]].סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה.  1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית , הליכה ברגל ובתחבורת אופניים.  
   −
אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקלה על שימוש ברכב פרטי. בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים]] בישראל, על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר בעיר תל אביב ובערים סמוכות לה. בהתאם לכך יש עליה ב[[תחבורת אופניים בישראל]].
+
אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]].
 +
 
 +
אין נתונים על נסועה לפי עיר, אבל באופן כללי ניתן לראות כי מספר הרכבים יחסית לאוכלוסיה גדל, וסה"כ נסועה לנפש גדלה, כאשר נסועה לרכב יורדת במקצת. בכל מקרה הגידול בנסועה וברכבים גדול בהרבה מקצב גידול הכבישים [http://www.cbs.gov.il/publications11/nesua10/pdf/part_b_h.pdf]
    
===תחבורה ציבורית===
 
===תחבורה ציבורית===
שורה 28: שורה 75:  
נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן , וכ 16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   
 
נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן , וכ 16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>   
   −
בשנת 2012, הודה שר התחבורה ישראל כץ במצבה העגום של התחבורה הציבורית בישראל באומרו:
+
ב2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית:
 
{{ציטוט|תוכן=גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים ביותר בעולם מבחינת תחבורה ציבורית, אולי בדרום סודן המצב חמור יותר, שמעתי שיש שם רק כביש אחד|מקור= [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000705504 ישראל כץ בוועידת ישראל לעסקים], גלובס, 11/12/2011}}
 
{{ציטוט|תוכן=גוש דן הוא אחד המקומות המפגרים ביותר בעולם מבחינת תחבורה ציבורית, אולי בדרום סודן המצב חמור יותר, שמעתי שיש שם רק כביש אחד|מקור= [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000705504 ישראל כץ בוועידת ישראל לעסקים], גלובס, 11/12/2011}}
  
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/38837"

תפריט ניווט