שינויים

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים בישראל]] ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, מגדר ועוד) , על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אוכלוסיות שונות של תושבי ישראל; היבט אחר של הנושא הוא ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת הפערים כלכליים וחברתיים על הבריאות של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום]] ועוד.  

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]] ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

 

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאכולוסיה מוסלמית). הההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט [[פעילות גופנית]] אל מול נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום]] ועוד.  

לא כל ההבדלים הם לרעת שכבות חלשות יותר. לדוגמה נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) מעשנות יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של משקאות אלכוהוליים. עם זאת, הבדלים רבים אחרים כמו תוחלת חיים בלידה, תמותת  תינוקות , [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, הם לרעת אכולוסיות חלשות יותר. <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.

 

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות , [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

הבדלים אלה יכולים להיות גבוהים למדי. לדוגמה- בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וזו גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

הבדלים אלה יכולים להיות גבוהים למדי. לדוגמה- בעוד תוחלת החיים בלידה של תושבי ישראל גבוה ב-3 שנים בממוצע יחסית לתוחלת החיים של אזרח אמריקאי, נכון לשנת 2013, יש הבדל של 5 שנים בין תוחלת החיים ברעננה  (85.5 שנים) לעומת הממוצע הארצי (80.8 שנה), וזו גבוה בכמעט 4 שנים מעל תוחלת החיים ברהט (77.1) וכמעט 3 שנים מעל זו של נצרת ורמלה (78 שנה)<ref name="helth2013"/>

==השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם==

==השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם==

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

{{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}}

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

==הקשר בין תוחלת חיים ומדדים כלכלים חברתיים==

==הקשר בין תוחלת חיים ומדדים כלכלים חברתיים==

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש (שיש בהם אחוז גבוה של חרדים). [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

חלק ניכר מהשונות בתוחלת החיים בישובים בארץ שיש בהם מעל 50 אלף תושבים, מוסבר על ידי המדד החברתי-כלכלי של היישוב. באופן כללי ככל שהישוב ממוקם גבוה יותר במדד זה, כך תוחלת החיים בלידה גבוה יותר. יוצאי דופן במגמה זו הם הישובים בני ברק, ירושלים ובית שמש (שיש בהם אחוז גבוה של חרדים). [http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf]

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

==תמותת פגים ותינוקות וקשר למעמד כלכלי ולמגזר==

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעור תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.<ref name="spivak"/>

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים.

השיעורים השונים של תמותת תינוקות, משפיעים גם על תוחלת החיים בלידה ולהבדלים לגבי נתון זה בישובים השונים. עם זאת תוחלת החיים של העשירים טובה יותר גם בגיל 65.  

==הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי תחלואה==

==הבדלים בהתנהגות בריאותית ובחשיפה לגורמי תחלואה==

===פעילות גופנית===

===פעילות גופנית===

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}}

{{הפניה לערך מורחב|פעילות גופנית}}

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל הכנסה.  

31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע, נכון לשנת 2003. גברים עוסקים בכך יותר מנשים ובשתי הקבוצות הדבר עולה עם הגיל. עם זאת היבט זה לא מתחשב ב[[תחבורה פעילה]] ובפעילות גופנית במקום העבודה והלימודים. בקרב הערבים יש מגמה נמוכה של פעילות גופנית - 16% בקרב הגברים הערבים מול 33% בקרב הגברים היהודים. לנשים הנתונים הם 12% מול 27% בהתאמה - מדובר בפערים של פי 2 בין האוכלוסיות. בקרב גברים יהודים ממוצא אשכנזי (כולל עולים מברית המועצות לשעבר) יש שיעור פעילות גבוה יותר (38%) בהשוואה לגברים ממוצא מזרחי (25%). גם השכלה משפיעה על לטובה על הפעילות הגופנית: 39% מהגברים בעלי תעודה אקדמית מקיימים לדבריהם פעילות גופנית לעומת 25% לחסרי תעודת בגרות; בקרב נשים המספרים התואמים הם 30% מול 21%<ref name="gov2005"/> כל ההבדלים הללו מתואמים גם עם הכנסה כלכלית שכן יהודים, גברים, אשכנזים, משכילים הם כולם משתנים הקשורים לגודל ההכנסה.  

הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים מול חרדים ודתיים. אצל הערבים החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>

הבדלים נוספים הם מידת האמונה הדתית. נשים חרדיות הן בעלות שיעור פעילות גופני גבוה ודומה לחילונים, ולעומת זאת דווקא נשים דתיות ממעטות בפעילות גופנית (רק 12% לעומת הממוצע הכללי של 26%). בקרב גברים יש מעט יותר פעילות גופנית של חילונים בהשוואה לחרדים ודתיים. אצל הערבים, החילונים עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים, ונשים ערביות חילוניות עוסקות בפעילות גופנית במידה דומה לנשים יהודיות מזרחיות. יש פעילות גופנית גבוה בקרב אוכלוסיות הגרות בירושלים ובתל אביב (33%), ובמחוזות הדרום והצפון היא נמוכה יותר (26% ו22% בהתאמה) <ref name="gov2005"/>

===עישון===

===עישון===

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האכולוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האכולוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באיזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאיזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474]

לפי מחקר של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2012, קיימת תמותה עודפת של גברים יהודים, ממחלות הקשורות ב[[זיהום סביבתי]] באיזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאיזורים אחרים. המחלות כוללות מחלות כליה, [[סוכרת]], יתר לחץ דם, ומחלות לב.[http://www.phc.org.il/4474]

בישראל קיים גם [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] נרחב, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] ו[[זיהום קרקע]], לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-אקולוגי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד איזורי תעשייה שבצעמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן [[זיהום מים בקישון]], וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>

בישראל קיים גם [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] נרחב, [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] ו[[זיהום קרקע]], לא ידוע האם יש קשר בין סוגי זיהום אלה לבין מעמד חברתי-כלכלי, אך תכופות זיהומים אלה נמצאים ליד איזורי תעשייה שבצעמם קרובים אל שכונות עניות יותר. דוגמאות בולטות הן [[זיהום מים בקישון]], וכן הפגיעה בדייגים בקישון. מקרה אחר הוא חוות מיכלי הנפט בקרבת קריית חיים, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת, לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref>

===אי שוויון בגישה למזון בריא===

===אי שוויון בגישה למזון בריא===

בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד בשכבות עניות, במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והמענות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטיה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים , משקאות ממותקים ועוד. לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד בשכבות עניות, במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והמענות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטיה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים , משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר.

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות==

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות==

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

==מאבק חברתי למען שוויון בבריאות==

==מאבק חברתי למען שוויון בבריאות==

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה.  

יש סוגים שונים של מחלות ומצבים שיכולים לתפקד כחלק מ[[מלכודת עוני]] - מצב בו העניים יותר נקלעים בהסתברות גבוה יותר למצב חברתי, נפשי או בריאותי מסויים, ומצב זה מקשה עליהם לצאת מהעוני ומגביר את אי השוויון בחברה.  

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.  

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.  

* [[השמנה]] נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, ובשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר , שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום לבעיות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.  

* [[השמנה]] נפוצה בקרב חלק מאוכלוסיות העניים, בעיקר בקרב עניים עובדים. זאת בשל מודעות נמוכה יותר לתזונה בריאה, ובשל מחסור בזמן לבישול וזמינות ומחיר זול של מזון עתיר סוכר , שומן ופחמימות ודל באבות מזון וויטמינים. ההשמנה מקושרת כיום לבעיות לב-ריאה ולתחלואה בסרטן.  

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5 בקרב העניים.  

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5 בקרב העניים.