47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 16:
שורה 16: − + + + + + + + + + + + + + + +
←היסטוריה
בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח" בין היתר נאסר השימוש בהם:
בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח" בין היתר נאסר השימוש בהם:
כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כמעקבי בערה, כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה.
כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כמעקבי בערה, כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה. בארצות הברית הוצא ה-PCB אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.
לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.
לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להכנס למערכת הביוספרית.
==מקרי זיהום והרעלה==
===זיהום מים ב-PCB בארצות הברית===
במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות PCB בארצות הברית. החברה נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והם הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.
בשנות ה-60, המפעל של מונסנטו ב-Sauget אילינוי היה היצרן הגדול ביותר של תרכובות PCB, שנשארו במים באיזור Dead Creek Sauget. מקור רשמי בסוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית התייתס למקום כ "אחת הקהילות המזוהמות ביותר באיזור" ו"מרק של כימיקלים שונים".<ref>Spain, William ,The Wall Street Journal, "[http://www.post-gazette.com/business/businessnews/2006/10/03/Tiny-Sauget-Illinois-likes-business-misfits/stories/200610030224 Tiny Sauget, Illinois, likes business misfits]", Pittsburgh Post-Gazette, October 3, 2006</ref>
בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבת שער על המורשת של [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] וPCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>
בכתבה אחרת שפורסמה בשנת 2002, דיווח הניו-יורק טיימס, שמונסטו שפכה 45 טונות של PCB לתוך Snow Creek, ערוץ שזרם אל Choccolocco Creek שבשנת 1969 סיפק את רוב מי השתייה של האיזור. כמו כן קברה החברה מיליוני ק"ג של PCB במזבלות פתוחות בגבעות בקרבת המפעל וסביב שכונות מגורים. <ref>Sack, Kevin, [http://www.nytimes.com/2002/01/27/us/pcb-pollution-suits-have-day-in-court-in-alabama.html PCB Pollution Suits Have Day in Court in Alabama]. The New York Times, January 27, 2002</ref>
למרות הוצאת ה-PCB אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה-70, מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].
חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלוית המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref> מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>
==השפעות בריאותיות==
==השפעות בריאותיות==