שינויים

פרטי הוצאה: Routledge, London, New York 1995

פרטי הוצאה: Routledge, London, New York 1995

בוהם הראה דאגה רבה למין האנושי ולחיים באופן כללי, ונחרד ממה שהוא ראה כחוסר שיווי משקל גדל לא רק בין בני האדם והטבע, אלה גם בין עמים ובין אנשים לבין עצמם.   

בוהם הראה דאגה רבה ל[[המין האנושי|מין האנושי]] ו[[הביוספרה|לחיים]] באופן כללי, ונחרד ממה שהוא ראה כחוסר-שיווי משקל גדל לא רק בין בני האדם והטבע, אלה גם בין עמים ובין אנשים לבין עצמם.   

{{ציטוט|תוכן="אז אתה מתחיל לחשוב מה הולך לקרות למין האנושי. מבחינה טכנולוגית הוא ממשיך להתקדם בעוצמה גדלה והולכת,  או לטובה או להרס." והוא ממשיך ושואל:" מה המקור של כל הבעיות האלה? אני אומר שהמקור הוא באופן בסיסי במחשבה. אנשים רבים יחשבו שהצהרה כזאת היא שגעון, בגלל שמחשבה היא הדבר היחיד שאנו משתמשים בו כדי לפתור את הבעיות שלנו. זה חלק מהמסורת שלנו. אבל נראה כאילו הדבר שבו אנו משתמשים כדי לפתור את בעיותינו הוא המקור של בעיותינו. זה כמו ללכת לרופא ושהוא יגרום לך להיות חולה. למעשה, ב-20% מהמקרים הרפואיים, נראה שזה מה שמתרחש לכאורה. אבל במקרה של המחשבה, זה הרבה יותר מ 20%. }}

בוהם מבחין כי המין האנושי ממשיך [[שינוי טכנולוגי|להתקדם מבחינה טכנולוגית]] בעוצמה גדלה והולכת. כאשר עוצמה זו יכולה לשמש לטובה או להרס. אבל הוא ממשיך לשאול - מה המקור לכל הבעיות האלה.  

לדעת בוהם מקובל להניח כי המחשבה רק מתארת את מצב העולם, והיא כשלעצמה אינה פעילה עליו. בנוסף המחשבה כביכול משרתת "[[אני]]" כלשהו שמשתמש בה ומחליט מה לעשות עם המידע שהמחשבה מספקת. אבל בוהם טוען שההפך הוא הנכון - המחשבה היא זו שמנהלת את האדם. יחד עם זאת המחשבה מספקת לאדם אשליה כאילו הוא זה שמנהל אותה.  

לדעת בוהם, מקובל להניח כי המחשבה רק מתארת את מצב העולם, והיא כשלעצמה אינה פעילה עליו. בנוסף המחשבה כביכול משרתת "[[אני]]" כלשהו שמשתמש בה ומחליט מה לעשות עם המידע שהמחשבה מספקת. אבל בוהם טוען שההפך הוא הנכון - המחשבה היא זו שמנהלת את האדם. יחד עם זאת המחשבה מספקת לאדם אשליה כאילו הוא זה שמנהל אותה.  

"המחשבה יוצרת חלוקות מתוך עצמה, ולבסוף אומרת שהן שם באופן טבעי. זה עוד מאפיין מרכזי של המחשבה: המחשבה לא יודעות שהיא עושה משהו ואז שהיא נאבקת כנגד מה שהיא יצרה. היא לא רוצה לדעת שהיא זו שעושה את זה. והמחשבה נאבקת כנגד התוצאות, כשהיא מנסה להמנע מהתוצאות הבלתי נעימות בעוד שהיא ממשיכה באותו דרך חשיבה. את זה אני מכנה 'חוסר עקביות נתמכת' (sustained incoherence)

"המחשבה יוצרת חלוקות מתוך עצמה, ולבסוף אומרת שהן שם באופן טבעי. זה עוד מאפיין מרכזי של המחשבה: המחשבה לא יודעות שהיא עושה משהו ואז שהיא נאבקת כנגד מה שהיא יצרה. היא לא רוצה לדעת שהיא זו שעושה את זה. והמחשבה נאבקת כנגד התוצאות, כשהיא מנסה להמנע מהתוצאות הבלתי נעימות בעוד שהיא ממשיכה באותו דרך חשיבה. את זה אני מכנה '''"חוסר עקביות נתמכת"''' (sustained incoherence)

בוהם הציע איפה בספרו 'מחשבה כמערכת' טבע מערכתי, מתפשט ומחלחל של המחשבה:

בוהם הציע איפה בספרו 'מחשבה כמערכת' טבע מערכתי, מתפשט ומחלחל של המחשבה. לפיו, המילה 'מחשבה' הוא כל הדבר - מחשבה, 'הרגשה', הגוף, החברה כולה משתפת מחשבות - כל זה הוא [[תהליך]] אחד. המחשבה אינה דבר שמתרחש רק בתוך הראש של אדם אחד, אלא [[תהליך]] שבו מחשבות של אדם אחד יכולות להפוך להיות מחשבות של אחרים ולהפך (מושג שאחרים התייחסו אליו בתור "[[ממים]]").

"מה שאני מתכוון במילה 'מחשבה' הוא כל הדבר - מחשבה, 'הרגשה', הגוף, החברה כולה משתפת מחשבות - כל זה הוא תהליך אחד. זה חיוני עבורי שלא לשבור דבר זה, בגלל שכל זה הוא תהליך אחד; המחשבות של מישהו אחר הופכות להיות המחשבות שלי, ולהפך. לכן יהיה זה מוטעה ומטעה לשבור זאת למחשבה שלי, המחשבה שלך, ההרגשות שלי, הרגשות האלה, הרגשות ההן. אני אומר שהמחשבה יוצרת מה שקרוי לרוב בשפה המודרנית '''מערכת'''. מערכת פרושה אוסף של דברים או חלקים קשורים בינהם. אבל הדרך בה אנשים בדרך כללל משתמשים במילה זו בימנו פרושה משהו שכל חלקיו נמצאים בתלות גומלין הדדית (mutually interdependent)- לא רק עבור הפעולה ההדדית שלהם, אלא גם עבור המשמעות שלהם, ועבור הקיום שלהם. תאגיד מאורגן כמערכת - יש לו מחלקות, המחלקה זו, מחלקה ההיא, המחלקה ההיא ... אין להם כל משמעות בנפרד; הם יכולות לתפקד רק ביחד. וגם הוא מערכת. החברה היא מערכת במובן מסויים. וכך הלאה.

בוהם טוען שבגלל קיום התהליך הזה, זה מטעה לשבור את מושג המחשבה ל"מחשבה שלי", המחשבה שלך, ההרגשות שלי, הרגשות האלה, הרגשות ההן. המחשבה יוצרת מה שמכונה '''[[מערכת מורכבת|מערכת]]'''. מערכת פרושה אוסף של דברים או חלקים קשורים בינהם. אבל הדרך בה אנשים בדרך כללל משתמשים במילה זו בימינו פרושה משהו שכל חלקיו נמצאים בתלות גומלין הדדית (mutually interdependent)- לא רק עבור הפעולה ההדדית שלהם, אלא גם עבור המשמעות שלהם, ועבור הקיום שלהם. [[תאגיד]] מאורגן כמערכת - יש לו מחלקות, המחלקה זו, המחלקה ההיא, אין למחלקות או לחלקים משמעות בנפרד; הם יכולות לתפקד רק ביחד. החברה היא מערכת במובן מסויים. וכך הלאה.

באופן דומה, מחשבה היא [[מערכת]]. המערכת הזאת לא כוללת רק מחשבות ורגשות, אלא היא כוללת גם את מצבו של הגוף; היא כוללת את כל החברה - כי מחשבות עוברות הלוך וחזור בין אנשים בתהליך שבו מעורבת מחשבה עוד מהזמנים העתיקים. המחשבה התפתחה באופן מתמיד ואנחנו לא יכולים להגיד מתי תהליך זה החל. אבל עם הגידול של הציבליזציה היא התפתחה באופן ניכר. היא היתה כנראה מחשבה מאוד פשוטה לפני הציביליזציה, וכעת היא הפכה להיות מאוד מסובכת ומסועפת והרבה יותר בלי עקבית מאשר בעבר.  

באופן דומה, מחשבה היא [[מערכת]]. המערכת הזאת לא כוללת רק מחשבות ורגשות, אלא היא כוללת גם את מצבו של הגוף (שכן מצב הגוף משפיע על סוגי המחשבות שלנו); היא כוללת את כל החברה - כי מחשבות עוברות הלוך וחזור בין אנשים בתהליך שבו מעורבת מחשבה עוד מהזמנים העתיקים. המחשבה התפתחה באופן מתמיד ואנחנו לא יכולים להגיד מתי [[תהליך]] זה החל.  

כעת, אני טוען שלמערכת הזאת יש פגם בתוכה - 'כשל מערכתי'. זה אינו פגם שנמצא פה ושם, אלא פגם שקיים בכל רחבי המערכת. אתם יכולים לראות את זה בעיני רוחכם? זה נמצא בכל מקום ובשום מקום. אתם עשויים להגיד "אני רואה בעיה שקיימת כאן, ולכן אני אקח את מחשבתי שתחשוב על בעיה זו". אבל המחשבה 'שלי' היא חלק מהמערכת.  

יש לה אותו פגם כמו הפגם שאני מנסה להתבונן בו, או פגם דומה.  

 

"כעת, אני טוען שלמערכת הזאת יש פגם בתוכה - 'כשל מערכתי'. זה אינו פגם שנמצא פה ושם, אלא פגם שקיים בכל רחבי המערכת. אתם יכולים לראות את זה בעיני רוחכם? זה נמצא בכל מקום ובשום מקום. אתם עשויים להגיד "אני רואה בעיה שקיימת כאן, ולכן אני אקח את מחשבתי שתחשוב על בעיה זו". אבל המחשבה 'שלי' היא חלק מהמערכת. יש לה אותו פגם כמו הפגם שאני מנסה להתבונן בו, או פגם דומה.  

המחשבה באופן תמידי יוצרת בעיות באופן זה, ומנסה לפתור אותן. אבל כשהיא מנסה לפתור אותן היא יוצרת בעיות גדולות יותר בגלל שהיא לא שמה לב שהיא זו שיוצרת אותן, וככל שהיא חושבת יותר כך היא יוצרת עוד בעיות. "

המחשבה באופן תמידי יוצרת בעיות באופן זה, ומנסה לפתור אותן. אבל כשהיא מנסה לפתור אותן היא יוצרת בעיות גדולות יותר בגלל שהיא לא שמה לב שהיא זו שיוצרת אותן, וככל שהיא חושבת יותר כך היא יוצרת עוד בעיות. "

* [[הוליזם]]

* [[הוליזם]]

* [[רעיון הקידמה]]

* [[רעיון הקידמה]]

{{מערכות מורכבות}}

{{מערכות מורכבות}}

[[קטגוריה: כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה: כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]