שינויים

===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===

===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===

צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסיה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות. שם היבטים כמו הקטנת [[אי שוויון כלכלי]] משחקים תפקיד חשוב יותר בהגדלת תוחלת החיים והמשך הצמיחה הכלכלית אינו מעלה עוד את תוחלת החיים.  

צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסיה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.

הסיבה לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע משיפורים בהגיינה, קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] ולקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיסטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מזיהום ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארה"ב]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו עבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], או [[סרטן]] או [[דיכאון]]. המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי הגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים. הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  

הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיסטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

כמו כן, במספר איזורים בעולם, [[אזורים כחולים]] יש תוחלת חיים גבוהה מאד, דווקא במקומות שבהם אין תוצר כלכלי גבוה, ויש דגש רב יותר על כלכלה קהילתית, אורך חיים פעיל ועוד.  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו עבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי הגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.  

בטווח הקצר צמיחה כלכלית מובילה ל[[גידול אוכלוסין]] שכן למשפחות יש יותר מזון והן נוטות להגדיל את מספר הילדים עקב כך. לעומת זאת בטווח הארוך יותר קיימת תופעה של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי, בגלל שלל סיבות כמו הגדלת ההתמחות הככללית והצורך להאריך את שלב החינוך של ילדים דבר שמוביל לדוגמה לייקור גידול ילדים ולדחיית גיל הנישואין.  

 

בטווח הקצר, צמיחה כלכלית מובילה ל[[גידול אוכלוסין]] שכן למשפחות יש יותר מזון והן נוטות להגדיל את מספר הילדים עקב כך. לעומת זאת בטווח הארוך יותר קיימת תופעה של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי, בגלל שלל סיבות כמו הגדלת [[התמחות כלכלית|ההתמחות הכלכלית]] והצורך להאריך את שלב החינוך של ילדים וצעירים, דבר שמוביל לדוגמה לייקור גידול ילדים ולדחיית גיל הנישואין.

===פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי===

===פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי===