שינויים

'''תרבות מקיימת''' היא [[תרבות]] שבה הערכים, נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל במשאבי טבע ו[[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי הטבע]], שיוויון (או ביזור) וצדק חלוקתי דורי ו[[צדק בין דורי|בין דורי]] ותפיסות כלכליות שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי [[הון חברתי|ההון החברתי]], [[הון סביבתי|הסביבתי]] והתרבותי בתוך [[כלכלה|הניתוח הכלכלי]]- כדוגמת [[כלכלה אקולוגית]].  

'''תרבות מקיימת''' או '''תרבות בת קיימא''' היא [[תרבות]] שבה ה[[ערכים]], נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי ל[[קיימות]], כלומר שימוש מושכל ב[[משאבי טבע]] ו[[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי הטבע]], [[שיוויון]] (או [[ביזור כלכלי]]) ו[[צדק חלוקתי|צדק חלוקתי דורי]] ו[[צדק בין דורי|בין דורי]] ותפיסות [[כלכלה|כלכליות]]  שתומכות בשימור של משאבי הטבע ובחברה האנושי לדוגמה הכללת משאבי [[הון חברתי|ההון החברתי]], [[הון סביבתי|הסביבתי]] והתרבותי בתוך [[כלכלה|הניתוח הכלכלי]]- כדוגמת [[כלכלה אקולוגית]].  

המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות.  

המושג "תרבות מקיימת" יכול גם להתייחס לחברה של מיעוטים המצליחים לשמור על אופי התרבותי שלהם ולהתקיים לאורך שנים רבות, לדוגמה המיעוט היהודי בתפוצות. במובן זה [[מוסד חברתי|המוסד החברתי]] הצליח לשרוד במשך זמן רב, בלי קשר ל[[קיימות האקולוגית]] שלו. 

==דוגמאות היסטוריות==

==דוגמאות היסטוריות==

דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן [[טיקופיה]]. בני האי שילבו ערכים של קיימות, יחד עם פרקטיקות של [[יער מאכל]] ו[[ייצוב אוכלוסין]] שהיו הכרחיות כדי לשרוד. דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות וסביבתיות מובאות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. תרבויות אלה כוללות את [[איי הפסחה]], [[בני המאיה]], [[האנסאזי]],  [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ועוד. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות.   

דוגמאות לתרבויות לא בנות קיימא שהתמוטטו עקב שילוב של סיבות חברתיות ו[[הסביבה הטבעית|סביבתיות מובאות]] בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]]. תרבויות אלה כוללות את [[איי הפסחא]], [[בני המאיה]], [[האנסאזי]],  [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ועוד. בנוסף דיימונד מביא גם דוגמאות לתרבויות אחרות שהיו נתונות תחת איום סביבתי הצליחו לשרוד,  בינהן טיקופיה, יפן הקיסרית ופפואה ניו גיני. דיימונד מבצע השוואה בין התרבויות ומנסה להבין מה דומה ומה שונה בין התרבויות השונות.   

אחת המסקנות של דיימונד היא כי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], הנהגה פוליטית וערכים חברתיים לא מתאימים הם בדרך כלל מעורבים בהתמוטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של משבר סביבתי ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.

אחת המסקנות של דיימונד היא כי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], הנהגה פוליטית ו[[ערכים חברתיים]] לא מתאימים הם בדרך כלל הגורמים המעורבים בהתמוטות של תרבות, בעיקר על ידי האצה של [[משבר סביבתי]] ועל ידי התעלמות ממשבר כזה או נקיטת צעדים לא מספיק טובים כדי להתמודד איתו.

דוגמה מפורט להשפעת התרבות על ה[[קיימות]] מובאת על ידי דיימונד לגבי התיישבות הנורדים בגרינלד, שם האליטה הפוליטית היתה עסוקה במלחמות יוקרה וכוח בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת מוצרי יוקרה במקום חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות כדי לייבא שמלות יקרות מנורבגיה, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים.  

דוגמה לתרבות בת קיימא, שהצליחה לשרוד במשך אלפי שנים קיימת באי הקטן [[טיקופיה]]. בני האי שילבו [[ערכים]] של קיימות, יחד עם פרקטיקות של [[יער מאכל]] ו[[ייצוב אוכלוסין]] שהיו הכרחיות כדי לשרוד.  

המוסדות החברתיים של הנורדים לקחו חלק בבעיות שלהם שכן העדר מוסדות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] יחד עם מסורת של [[חקלאות]] ווואסלים גררו את ריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. באופן דומה גם ה[[כלכלה]] הנורדית היתה [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזית]] מידי ולא [[שוק משוכלל]] ו[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] גררו את זה שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.  

===התיישבות הנורדים בגרינלד===

דוגמה מפורטת להשפעת התרבות על ה[[קיימות]] מובאת על ידי דיימונד לגבי [[התיישבות הנורדים בגרינלד]], מושבה שהתקיימה במשך 400 שנה עד להכחדתה המלאה ברעב בקור ובמלחמות. האליטה הפוליטית של המושבה היתה עסוקה במאבקים פוליטיים בינה לבין עצמה, וכוונה את רוב עודף המשאבים לעבר צבירת [[מוצרי יוקרה]] במקום לפנות מאמצים לשם חידוש מלאים של משאבים נחוצים. לדוגמה, הנורדים ערכו מסעות לצפון לשם ציד פרוות במטרה לייצא אותן לנורבגיה כדי לייבא בחזרה שמלות יקרות, במקום מסעות אל הדרום לחידוש מלאי העצים שלהם היו זקוקים. ללא עצים אלה, הנורדים היו מוגבלים יותר בבנית סירות ואוניות, וכן לא יכלו להפיק [[ברזל]] מפאת מחסור בחומרי בערה.  

[[ערכך חברתי|הערכים החברתיים]] של הנורדים שהיו של נצרות קהילתית שמרנית, אפשרו לנורדים לשרוד במשך מאות שנים, אבל מנעו מהם גם שיח ולמידה עם האינואטים , [[ציידים לקטים]] שהתיישבו מאוחר יותר בגרינלד והיו להם [[טכנולוגיות]] שאיפשרו להם לשרוד את תנאי האקלים הקשים ואת הקור והרעב שהכחידו את הנורדים. מסיבה לא ברורה, אולי טאבו על אכילת דגים ואולי בעיה טכנית, הנורדים בגרינלד גם נמנעו מדייג דגים.  

המוסדות החברתיים של הנורדים לקחו חלק בבעיות שלהם שכן העדר מוסדות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] יחד עם מסורת של [[חקלאות]] ו[[וואסלים]] גררו את [[פערים חברתיים]] וריכוז הכוח בידי מיעוט קטן ועשיר שהיה עסוק בעיקר במלחמות פנימיות שלו, ולא חווה על בשרו את המצוקה הסביבתית-כלכלית עד שהיה מאוחר מידי. היבט נוסף של [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזית הכלכלית]] מידי ולא [[שוק משוכלל]] ו[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] גדולים שהובילו לכך שרוב ההחלטות הכלכליות נלקחו על ידי אליטה פוליטית ומספר איכרים עשירים שהחזיקו וואסלים ורשת של תומכים נאמנים.  

דוגמאות נוספות כוללות את איי הפסחא שם היתה תחרות תרבותית חזקה על בניית פסלים יותר ויותר גדולים, שיחד עם גורמים נוספים הובילה ל[[בירוא יערות]] נרחב והתמוטטות ה[[חקלאות]] וה[[דייג]] באיים וכתוצאה מכך [[רעב]], מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסיה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי, שהוקמו בעמל רב במשך מאות שנים.

 

דוגמאות נוספות להשפעת התרבות על מידת ההתאמה האקולוגית של תרבות לסביבה הטבעית, כוללות את [[אי הפסחא]]. באי היתה תחרות תרבותית חזקה בין בני שבטים שונים על בניית פסלי-אבן יותר ויותר גדולים למטרות פולחן. פסלי הענק נחצבו והוקמו בעמל רב במשך מאות שנים ובנייתם דרשה עמל רב מצד תושבי האי.

 

כדי להוביל את הפסלים מהמחצבות למקום היעד שלהן נכרתו עצים רבים באי. יחד עם גורמים נוספים הדבר הוביל ל[[בירוא יערות]]. היערות באי סיפקו [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] חיוניים לחקלאות כמו מניעת [[סחף קרקע]] וכן [[עץ]] ל[[דייג]]. בעקבות בירוע היערות [[הכחדה|נכחדו]] העצים כליל. ואתם התרחשה גם התמוטטות של ה[[חקלאות]] וה[[דייג]] באי,  וכתוצאה מכך [[רעב המוני]], מלחמות אזרחים ומוות של רוב האוכלוסיה במקום. לאחר התמוטטות זו התפשטו אמונות דתיות חדשות ובני האי מוטטו את כל הפסלים הישנים באי,

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[פרמקלצ'ר]]

* [[פרמקלצ'ר]]

* [[מרכז השל]]

* [[מרכז השל]]

* [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

* [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

* [[בולו בולו (ספר)]]

* [[בולו בולו (ספר)]]

* [[המנושל (ספר)]]

* [[המנושל (ספר)]]