47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + − + שורה 19:
שורה 19: − + − לה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם הממשלה מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. אך [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה. שורה 31:
שורה 30: − +
←היסטוריה
==היסטוריה==
==היסטוריה==
===בחברות פרה תעשייתיות===
===בחברות פרה תעשייתיות===
[[אבטלה]] בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|המסגרות הקודמות]] של[[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.
[[אבטלה]], בהגדרתה המודרנית, הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|מסגרות העבודה הקודמות]] של [[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" ב[[שוק העבודה]]. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם הרבה יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.
בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.
בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות ל[[מלחמות]] וסכסוכים על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" - [[פיצוץ אוכלוסין|עודף אוכלוסיה]] יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס ל[[הון]] הקיים. בתנאים אלה [[שכלולים טכנולוגיים]] לאו דווקא הובילו לירידה בביקש לעובדים, אלא הסתכמו ביותר זמן פנוי מעבודה, או בהגדלת סוגי העבודה שבוצעו, שכן תמיד ניתן היה לשפר את איכות המוצרים, לעטר אותם וכו' או לחלופין להגדיל את כמות הצריכה לנפש.
===בתחילת המהפכה התעשייתית===
===בתחילת המהפכה התעשייתית===
===בזמן "עידן המכונה"===
===בזמן "עידן המכונה"===
בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך הח
בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם". אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.
בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].
בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].
לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה ב[[שוק השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות הי-טק.
לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה ב[[שוק השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות הי-טק.
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על הכלכלה. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על ה[[כלכלה]]. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".
==תאוריות בתחום==
==תאוריות בתחום==