שורה 54: |
שורה 54: |
| [[גידול אוכלוסין|האוכלוסיה גדלה]] אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול בפיריון לדונם. | | [[גידול אוכלוסין|האוכלוסיה גדלה]] אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול בפיריון לדונם. |
| | | |
− | ===פיריון אדמה=== | + | ===פיריון חקלאי=== |
| בתקופה בין 1950 ל2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסיה העולמית. | | בתקופה בין 1950 ל2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסיה העולמית. |
| | | |
| אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985. | | אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985. |
| | | |
− | עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ2 טונות לשנה בשנות ה60, ל3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב1967 ל - 8 טונות ב1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים ל 20. | + | עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ2 טונות לשנה בשנות ה-60, ל3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב1967 ל - 8 טונות ב1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים ל 20. |
| | | |
− | "באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה".
| + | לפי הספר גבולות לצמיחה, באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה". |
| | | |
| ==גבולות לצמיחה== | | ==גבולות לצמיחה== |
− | שני [[משאבים מתחדשים]] נמצאים בירידה בהקשר החקלאי. האחד הוא איכות הקרקע (עומק אדמה, תכולת [[הומוס]], פוריות)-וכו'. דבר זה לא ניכר בגלל [[דישון כימי]]. הדשן הכימי הוא [[משאב מתכלה ]]וגורם להשהייה את הסימנים לאובדן הפוריות. דבר זה עלול להוביל ל"[[תגובת יתר]]"<ref name="limits_1">מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], עמ' 57-62</ref> | + | שני [[משאבים מתחדשים]] נמצאים בירידה בהקשר החקלאי. האחד הוא [[קרקע|איכות הקרקע]] (עומק אדמה, תכולת [[הומוס]], פוריות)-וכו'. דבר זה לא ניכר בגלל [[דישון כימי]]. הדשן הכימי הוא [[משאב מתכלה ]]וגורם ל[[השהייה]] של הסימנים לאובדן הפוריות. דבר זה עלול להוביל ל"[[תגובת יתר]]"<ref name="limits_1">מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], עמ' 57-62</ref> |
| | | |
| עוד נוהג לא מקיים הוא נטישת האדמות ואובדן קרקע ומעבר לאדמות חדשות (בעיקר ליערות)- [[חקלאות כרות והבער]]- זה מקטין את פוטנציאל הקרקע החלקאית הכוללת.<ref name="limits_1"/> | | עוד נוהג לא מקיים הוא נטישת האדמות ואובדן קרקע ומעבר לאדמות חדשות (בעיקר ליערות)- [[חקלאות כרות והבער]]- זה מקטין את פוטנציאל הקרקע החלקאית הכוללת.<ref name="limits_1"/> |
שורה 71: |
שורה 71: |
| {{ציטוט|תוכן=זרם המזון שמקיים את האוכלוסיה האנושית מיוצר על ידי מעבר מתמיד לאדמות חדשות, בעודו משאיר מאוחריו קרקעות מנוצלות, מומלחות, בלוייות, או סלולות.}} | | {{ציטוט|תוכן=זרם המזון שמקיים את האוכלוסיה האנושית מיוצר על ידי מעבר מתמיד לאדמות חדשות, בעודו משאיר מאוחריו קרקעות מנוצלות, מומלחות, בלוייות, או סלולות.}} |
| | | |
− | בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד זיהום קרקע וסחף קרקע פוגעים בחקלאים מודרנים בארצות הברית ובסין. לפי דיימונד בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]]. | + | בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים מודרנים ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]]. |
| | | |
| ===אובדן אדמות === | | ===אובדן אדמות === |
− | אדמה אובדת עקב [[סחף]] קרקעות, [[המלחת קרקע|עליה בריכוז המלחים]], [[עיור]] (ובמיוחד [[פרבור]]) ו[[מדבור]]. <ref name="limits_1"/> | + | אדמה אובדת עקב [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע|עליה בריכוז המלחים]], [[עיור]] (ובמיוחד [[פרבור]]) ו[[מדבור]]. <ref name="limits_1"/> |
| | | |
| רוב האדמות המעובדות הן האדמות היותר טובות - ככה שאנחנו מאבדים את האדמות הטובות לטובת הפחות טובות. | | רוב האדמות המעובדות הן האדמות היותר טובות - ככה שאנחנו מאבדים את האדמות הטובות לטובת הפחות טובות. |
שורה 87: |
שורה 87: |
| ===ירידה בפוריות=== | | ===ירידה בפוריות=== |
| אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית ל300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל760 מיליון טונות בשנה ב50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/> | | אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית ל300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל760 מיליון טונות בשנה ב50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/> |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | {{תבנית:חקלאות}} |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 96: |
שורה 99: |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | | |
− | {{תבנית:חקלאות}}
| + | |
| [[קטגוריה:חקלאות|*]] | | [[קטגוריה:חקלאות|*]] |
| [[קטגוריה:מזון]] | | [[קטגוריה:מזון]] |